משרשי המצוה מש"כ בשל יד, אלא שהשל יד לך לאות והשל ראש לאחרים לאות, כמה שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. וכתב הרמב"ן פ' בא כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, וצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם לדור אחרון, והחמיר מאד בענין זה כמו שחייב כרת באכילת חמץ ובעזיבת הפסח, והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באמת ובאותות ובמופתים על ידינו, ועל בין עינינו, ולכתוב אותו עוד על פתחי בתינו במזוזות, ושנזכור זה בפינו בבקר ובערב, כמו שאמרו אמת ויציב דאורייתא, ושנעשה סוכה, וכן מצות רבות זכר ליציאת מצרים, והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישכחו ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת אלקים. כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחה ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו וגם בנבואה, והאמין בכל פינות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול יותר מאד על עושי רצונו שהוציאנו מאותה עבדות לחרות וכבוד גדול לזכות אבותינו החפצים ביראת שמו, ולפיכך אמר הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכולן מחמדות וחביבות מאד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלקיו, וכוונת כל המצות שנאמין בלבנו ונודה אליו שהוא בראנו והוא כוונת היצירה וכו', ע"ש דברים כלהבות אש.

מראה מקומות עיין מצוה הקודמת.

תכב) {מקום הנחתה}תפילין של ראש מניחין אותן על הראש במקום שמוחו של תינוק רופס,1 וצריך שיכוין שיהא באמצע הראש כדי לקיים בין עיניך,2 ואם לא היה ממש באמצע יצא דמקום יש בראש להניח שני תפילין, ומיהו הכל לפי גודל התפלין והראש.3 ולא יניחם על מצחו מקום שאין שם עוד שער, ואם הניחם לא יצא ובירך ברכה לבטלה, וצריך מאד לדקדק ולהזהיר בזה.4 {עשייתן}תפילין של יד ד' פרשיות בבית אחד, ושל ראש ד' פרשיות בד' בתים.5 וצריך הכל לעבד לשמה, הקלף והעורות.6 {דיני הנחתן}שבת ויו"ט לאו זמן תפילין הוא,7 ובחול המועד מחלוקת הראשונים ותלוי במנהג המקומות ואין לן הכרע בזה, והמניחן ומחמיר עכ"פ שלא לברך עליהם לא הפסיד.8 תפילין של ראש מחלוקת הפוסקים אם לברך עליהם בפני עצמן, ואנו בני אשכנז נמשכין אחר הרמ"א ומברכים עליהם ואומרים ברוך שם כבוד מל"ו, ויש נוהגין שלא לברך.9 הפסיק בין של יד לשל ראש לכ"ע מברך עליהם.10 יש לו מיחוש בראשו, או בזמן הקור, ואינו יכול ומניח על הסמרטוט דק אין למחות בו.11 טעה והניח ש"ר קודם לשל יד אין צריך להסיר ולהניח של יד קודם12 (עיין שו"ת בית שערים או"ח סימן כ"ג). {סדר הפרשיות}סדר כתיבת הפרשיות, קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע,13 ובסדר הנחתן לבתים נחלקו בו אבות העולם, רש"י ורמב"ם ושמושא רבה ס"ל הנחתן ככתיבתן, ורב שרירא גאון ורב האי גאון ור"ת ס"ל קדש והיה כי יביאך מימין הקורא, וחוזר הקורא ומתחיל שמע והיה אם שמוע, ונהגו העולם כרש"י, ואנשי מעשה מניחין שני תפילין לצאת ידי שניהם.14 טעה והניח של ר"ת ובירך עליהם, אם נזכר בעודו בתפלתו מניח של רש"י ואין צריך לברך עליהם, ואם הסיח דעתו כבר צריך לברך עליהן. {שאר פרטים}בתפילין לא אמרינן קליטה כמי שהונחה דמיא (בית שערים או"ח סימן כ"ד).15 ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, ומעיקר הדין מצותן כל היום ובעונ"ה לפי שאין אנחנו יכולין לשמרן כל היום בקדושה מניחן בשעת התפילה ויוצאין בהם.16