משרשי המצוה מה שמבואר בכמה מקומות שגדול הלימוד שמביא לידי מעשה, ואמרו רז"ל ותלמוד תורה כנגד כולם, וכתיב ולמדתם אותם את בניכם, וכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה. ובגמ' מנחות ק"י גדולה תורה יותר מכל הקרבנות שנאמר זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת. והעוסק בתורה הקב"ה מוחל לו על כל עונותיו, ואם לא יעסוק בתורה לא ידע דרכי השי"ת ולא יבין מעשהו ונחשב כבהמה, זולת שלא ידע איך להתנהג בדרך ה'. גם ללמד בניו תורה הוא ענין גדול מאד כי על ידי זה ימשיך בחיים חיותו, ובאברהם כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה', ואחר שניסה אותו בעשר נסיונות לא אהבו אלא בשביל שילמד את בניו לשמור דרך ה', ובמדרש יש שבשעה שקבלו ישראל התורה ביקש הקב"ה ערבות שישמרו אותה ונתנו את בניהם ערבים.

שבת קי"ט יומא ל"ה סוכה מ"ב קדושין כ"ט סוטה כ"א נדרים ל"ו ב"ק י"ז ב"ב כ"ח, ר"מ פ"א מת"ת, סה"מ מ"ע י"א, סמ"ג עשין י"ב, סמ"ק ק"ה ק"ו, יו"ד סי' רמ"ו.

תיט) {שיעור תלמוד תורה}קיום המצוה, כל אדם מישראל הן עשיר והן עני הן בריא הן בעל יסורים מחויב ללמוד תורה, ואפילו עני המחזיר על הפתחים לא נפטר ממ"ע זו, וחייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה ביום ובלילה בכל יום,1 ואינו נפטר ממצוה זו עד שימות,2 ודרשו חכמים3 שאפילו בעת מיתתו חייב בתורה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל. {החיוב ללמד לבנו קטן}קטן אע"פ שהוא פטור מכל המצות, וגם אביו אינו חייב לחנכו בשאר מצות אלא מדרבנן, אבל תלמוד תורה מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן.4 ומאימתי חייב ללמדו, משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה ופסוק ראשון משמע ישראל, ואח"כ מלמדו מעט מעט, אותיות, וכתבה, וכדומה, עד שיכנס בשנה החמישית שאז מלמדו לקרות תורה שבכתב, וכשיהיה בן שש או בן שבע (הכל לפי בוריו וכחו) מוליכו אצל מלמד תינוקות לקרות בתורה כל היום כולו.5 {מה ללמוד}ולומד תורה שבכתב ומשניות וגמרא כל הש"ס ופוסקים ושאר כל דרשות חז"ל, ולאחר שלמד כל אלו, כל ימיו של אדם יעסוק איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד להבין דבר מתוך דבר, לחדש הלכות רבות לאמתה של תורה.6 {שכר לימוד}ומצוה על חכם מישראל ללמד עם תלמודים בחנם, ומכל מקום מהתינוקות כשהם קטנים מותר ליטול שכר,7 וכן מותר ליטול שכר בטלה הניכר מפני שביטל ממלאכתו אפילו עבור גדולים.8 {שאר פרטים וכללים}הוא ובנו, וא"א לשניהם ללמוד הוא קודם, ואם בנו נבון בנו קודם.9 וחייב ללמוד לבן בנו תורה.10 ושקולה ת"ת כנגד כל המצות,11 והפורש מן התורה כפורש מן החיים.12 ואמר רבי עקיבא כך היתה תחלת תשמישי לפני חכמים פעם אחת נזדמן לי מת מצוה ונשאתיו שלשה מילין על כתפי עד בית הקברות ואמרו לי חכמים על כל פסיעה ופסיעה שפסעת כאילו שפכת דמי נקי, שהרי מת מצוה קונה מקומו, אמרתי בלבי, ומה כשהייתי מכוין לעשות מצוה כך, לעשות עבירה על אחת כמה וכמה, מאותה שעה לא זזתי מלפני חכמים.13 זוהו שאמרו חכמים14 ולא עם הארץ חסיד. ותורה נמשלת למים15 מה מים יורדין טיפין טיפין ונעשין נחל כך ד"ת לומד הלכה היום והלכה למחר עד שיודע הרבה. המדבר דברים בטלים עובר בעשה,16 נכנס ליצנות בפיו יצא דבר תורה כנגדו. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים, ונקבות פטורים מלימוד התורה לבד בדינים שנוהגים בהם, ומ"מ ראוי להם להשתדל שלא יהיו בניהם ע"ה ומקבלין שכר ע"ז.17