שורש המצוה זו מובנת לכל כי יסוד היסודות ועמוד האמונה אשר בלעדה לא יצוייר שום הויות בעולם, וכל שכן זרע ישראל קודש שחייבים להאמין באמונה זו בלי שום שיתוף כלל. וכל מי שאינו מודה ביחודו ב"ה וב"ש כופר בעיקר. והמאמין ובוטח בו ישוגב, ודלא כאותם אפיקורסים ומינים אשר דעתם המטורפת נמאסת לנו, אלא באברהם אבינו אשר מחכמתו הבין כי אי אפשר לבירה בלא מנהיג. ואנחנו מצאצאי צאצאיו אשר קבלנו קבלה אמיתית מפי אבותינו ואבות אבותינו עד מעמד הר סיני, אשר בעיניהם ראו את הקולות ושמעו אנכי ה' אלקיך וגו' ולא יהיה לך אלהים אחרים. וכל אדם מישראל מחויב למסור עצמו למיתה ובכל מיני מיתות ועינוים ח"ו אם ימצא אויב שירצה להכריחו להכחיש יחוד אמיתותו, ולא יכחיש אמיתות זה לא בדיבור ולא במחשבה ולא במעשה שיוכיח היפך, ודבר זה יש לכוין בשעת אריכות הד' של אחד עם שאר הכוונות.

ברכות י"ד ט"ז פסחים ל"ו, ר"מ פ"א מיסודי התורה, סה"מ מ"ע ב', סמ"ג עשין ב', סמ"ק סי' ב', או"ח סי' ס"א.

תיז) {גדרי האחדות}קיום המצוה, מצות עשה ליחד שמו הגדול ולהאמין שהוא אחד ואין שני, ולא כאחד הכללי, ולא כאחד הקנוי והמנוי, ולא כאחד המורכב הנחלק לאחדים רבים, ולא כגוף הפשוט אשר הוא אחד במספרו וישליט בו איך וכמה, אבל הוא יתעלה מיוחד בכל מיני אחדות, ואלו היה אלהות הרבה היו גופין וגויות מפני שאין הנמנין השוין במציאותן נפרדים זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות, ואלו היה היוצר גוף היה לו קץ ותכלית, וכל שיש לגופו קץ יש לכחו קץ וסוף, ואלקינו ברוך הוא כחו אינו פוסק ואין לו קץ וסוף ואינו גוף ואינו שנים אלא אחד.1 {שאין זולתו}כתב רבינו סעדיה גאון2 כי כמו שצריכין אנו להאמין כי הוא האדון המנהיג הכל, כך יש לנו להאמין שאין זולתו מנהיג, ועל כרחך כך הוא הדין והאמת. ואפילו על המופת כי לא ישוו שנים לעולם, ואין אחד יכול לעשות דבר בלי רשות חבירו ואיך נתפייסו שניהם לעשות כל האותות והמופתים, ואם כל אחד יכול לעשות בלי רשות חבירו אם כן ימית אחד שום בריה היום וחבירו יחייהו כדי להודיע שיש כח לשני, אלא יחיד הוא בשמים ובארץ ובז' רקיעים. {כוונת יחוד ה'}וזהו רמ"ז אלף וחי"ת שבאחד, וד' רמז לד' רוחות העולם,3 ולעתיד לבא יאמינו כולם שהוא אחד כדכתיב (זכריה י"ד) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, פי' שהכל יאמינו בו. וצריך להאמין בכל שעה ובכל רגע שהוא ית"ש אחד, וכל אחד מחויב ליהרג ולא לעבור על מצות יחוד,4 וצריך שיכוין האדם בדעתו ויגמור במחשבתו כשאומר פסוק זה שהוא מוסר עצמו למיתה על יחוד קדושת שמו ית'.5 ונוהגת מצות עשה זו בכל מקום ובכל זמן ובכל רגע ממש בזכרים ונקבות ובב"נ והעובר על זה הרי זה מין ואפיקורוס ואינו בכלל ישראל אלא בכלל המינים.