משרשי המצוה כי על ידי התאוה יבא להתחנן לו ולהכביד עליו למוכרו או להחליפו בכלי אחר, ואם לא ירצה לו יעשה תחבולות אחרות להשיגו ולפעמים יבא לידי רציחה. וכן מצינו באחאב שחמד שדה נבות היזרעאלי והוא היה הסיבה שע"י נרצח נבות ונתקלל אחאב שלא יהא לו משתין בקיר. ועכן שחמד ואמר וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ואחמדם ואקחם, ומה עלתה לו הביאתו לידי סקילה ואבד חייו. וירדה התורה לסוף דעתו של אדם. ואמרו במדרש מי שחומד מה שאינו ראוי לו אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין ממנו, שכן מצינו בנחש הקדמוני שנתן עיניו בחמדה אף מה שבידו נטלו ממנו ונשאר ארור מכל באכילת עפר ועל גחונו ילך כל ימי חייו לו ולדורותיו. אמנם מצינו חמדה מותרת ומצוה, והיא חמדת התורה והמצות כמ"ש ז"ל קנאת סופרים תרבה חכמה, והיא מצוה יש לו שכר עליה.

ב"מ ה', ר"מ פ"א מגזילה, סה"מ ל"ת רס"ו, סמ"ג לאוין קנ"ח, חו"מ סי' שנ"ט.

תטז) {גדרי האיסור}קיום המצוה. המתאוה דבר שאינו שלו, אפילו אין בדעתו ליקחו ממנו, עובר בלאו זה.1 {אם הוא לאו בפני עצמו}וכ' הרמב"ם ז"ל2 שלא תחמוד בפ' יתרו ולא תתאוה מפ' ואתחנן ב' לאוין מפורדים הם, והלאו דלא תחמוד ימנענו אפי' מלקחת דבר שנתאוה, ואף שלא בדמים אם אינו חפץ האחר למכור אותו דבר בטוב לבו, ולאו דלא תתאוה ימנענו אפי' מהתאוות בו בתוך לבנו, ואף על פי שהאחד מאלו לאוין מושך חבירו שע"י התאוה בא לידי חמדה מ"מ שנים יחשבו. ואל תתמה האיך יהיה בידו של אדם למנוע לבו מהתאות אל אוצר כלי חמדה שיראה ברשות חבירו והוא אין לו מזון סעודה אחת וכסות ושמלה, ואי אפשר לו לאדם לעמוד עליו, אין הדבר כן כי ביד האדם למנוע מחשבותיו ותאותיו מכל מה שירצה, ולבו מסור בידו ואל כל אשר יחפוץ יטנו. והשי"ת צופה ומביט כל תעלומותיו חופש כל חדרי בטן ומחשבות לבו ואין כל דבר נעלם ממנו ישלם לעוברי רצונו בלבבם ונוצר חסד לאוהביו המפנים מחשבותיו לעבודתו.3 ודעת רש"י4 והסמ"ג לאוין קנ"ח חולקים על הרמב"ם מדכתיב בדברות לא תחמוד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך, ולפי דבריו החמיר בבית מאשת איש, אלא תרווייהו לאו אחד הם. וכן פי' התרגום אונקלוס. {כללים}וא"ת והא קיי"ל5 מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, והתאוה הוא במחשבה לחוד. וי"ל דהוא גזירת הכתוב. ועיין סמ"ק שכתב נחש, וקין, וקרח, ובלעם, ודואג האדומי, ואחיתופל, ואבשלום, וגחזי, ואדוניה, ועוזיה, והמן, כולם נתנו עיניהם במה שאינו שלהם והסוטה כמוהם, ובכולם גם מה שהיה להם לקחו מהם. והחומד והקנאי פגע בהם מלך ואמר א' מכם ישאל דבר ממני וינתן לו ולחבירו כפלים, ושאל הקנאי שינקרו לו עין אחת ולחבירו ינקרו שנים.6 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות וגם בבני נח, ועיין עוד קצת לעיל מצוה ל"ח.