שורש מצוה זו גלוי לכל בר שכל, כי דיינים שיתמנו על הציבור צריכין להיות אנשים חכמים גדולים ידועים בחכמת התורה, יודעי דת ודין לדון דין אמת לאמיתו. ואם אין בהם דעת התורה נמצאו מזכים את החייב ומחייבים את הזכאי, ואפילו לא מחמת רשע אלא מחסרון ידיעה, ונמצא יחריבו את העולם ומלאה הארץ חמס. זולת כי לא יספיק להם גם ידיעת התורה לבדה, אלא צריך שיתלווה אליהם יראת ה' קודמת לחכמתם ויהיו אנשי מדות, גבורים במצות כובשים את יצרם, ואנשי חיל להציל עשוק מעשקו, וכמו שנאמר ויקם משה ויושיען, ואז ודאי יצליחו. ואם ישימו עליהם דיינים שאינם מהוגנים אז אשמם של הדיינים בראשם של אלו שמנו אותם כדכתיב (דברים א' י"ג) ואשימם בראשיכם, לבד שהדיין עתיד ליתן את הדין על שקבל עליו.

ע"ז נ"ד סנהדרין ז', ר"מ פ"ג מסנהדרין, סה"מ ל"ת רפ"ד, סמ"ג לאוין קצ"ד, חו"מ סי' ה'.

תיד) {גדרי האיסור}כל אחד מסנהדרין או מדיינים או מלך או ראש גולה שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין, אע"פ שכולו מחמדים ויש בו טובות אחרות, ה"ז שהעמידו עובר בלא תעשה, ואמרו חכמים1 שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי אושיבנו דיין, איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין אף שאינו בקי בחכמת התורה, נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי. ואמרו עוד כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו הקים מצבה, ובמקום תלמידי חכמים כאלו נטע אשרה.2 דיין שנתן ממון כדי שיתמנה אסור לעמוד מפניו, וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, והטלית שמתעטף בו כמרדעת של חמור.3 {הראוי להיות דיין}וצריך שיהא בדיין ז' מעלות, חכמה, ענוה, יראת חטא, שנאת ממון, אהבת הבריות להם, ואהבת האמת, בעלי שם טוב,.4 ועיין שו"ת (ח"ב סי' ל"ה קונטרס מיוחד). חכמים הראשונים היו בורחים מלהתמנות ודוחקים עצמן הרבה שלא ישבו בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמותם, ושאם ימנעו מן הדין תקלקל השורה, ואף עפ"כ לא היו יושבין בדין עד שמכבידין עליהם את העם והזקנים ופוצרין בהן.5 {דינו של אינו מומחה}ומי שאינו מומחה, אף על פי שנטל רשות לדון, הרי הוא בכלל בעלי זרוע ואינו בכלל הדיינין, לפיכך אין דינו דין בין טעה בין לא טעה, וכל אחד מבעלי הדינין אם רצה חוזר.6 ורשאין בעלי דינין לקבל עליהם מדעתם אפילו רועה בקר ואפילו קרוב ופסול וידון להם בדיני ממונות.7 וכתב החינוך ז"ל ובכלל המצוה זו שמי שבחרו בו בני הקהל למנות עליהם ממונים לשום ענין שישגיח בכל כחו למנות רק ראויים וטובים על מינוי שהקהל צריכים ולא יגור מפני איש למנו' מי שאינו ראוי ע"ש. ובעונ"ה במדינה זו שלרוב מחללי שבת הן הם הממונים לברור להם רבנים ופוק חזי מאי עלתה להם בעונ"ה, ואל אחינו בני ישראל היראים הקדושים אנחנו פונים שיחוסו על כבוד התורה ולומדיה ויבררו לעצמם גדולי תורה ועל פיהם יצאו ועל פיהם יבאו וינעם להם בזה ובבא. ונוהג בכל מקום ובכל זמן ואין לוקין אלאו זה. תיד