משרשי המצוה (עיין מצוה הקודמת). ושלא תאמר כיון שלא הרג במזיד ומאת ה' היתה לו, ובודאי הנהרג מחויב מיתה בידי שמים היה, וכמעשה דחז"ל משנים שנזדמנו בפונדק אחד, אחד הרג שוגג ואחד הרג מזיד, ואם כן נקבל גם הכופר. וגם כי גואל הדם ימחול לו בעבור הכופר כי לא אשם הוא. הזהירה התורה שלא ליקח כופר, כי נפש הנרצח אינה נכנסת במחיצתה, ומטחת דברים כלפי מעלה, ועד שתראה נקמה אינה מתפייסת ושוקטת. וראיה מרוח נבות שנאמר ותצא הרוח ואין לה מנוחה אלא תהא גלות מכפרת עד מות הכהן הגדול ומיתת הצדיקים מכפרת. גם כי הוא נתפס בעונו על שלא בקש רחמים שלא יארע לו כזה בימיו. ובפסיקתא ואם יצא הרוצח אפילו פסיעה אחת אמר רבי אלעזר בן עזריה ומה אם לענין פורעניות הפוסע פסיעה אחת מתחייב בנפשו, ק"ו להולך לדבר מצוה שזכה לו ולדורותיו.

מראה מקומות עיין מצוה (תי"ב).

תיג) {גואל הדם שלקח כופר, ואם הנרצח יכול למחול}דיני מצוה זו ופרטיה כמצוה הקודמת. ואם לקח גואל הדם כופר ולא נס לערי המקלט מ"מ ביד גואל הדם להרגו אם רוצה. ובשוגג אי אפשר לצייר שמחל לעצמו או לקח כופר הנרצח בעצמו, שהרי אין הרוצח בשגגה גולה אלא א"כ מת הנהרג מיד, אבל חבל בו בשגגה אע"פ שמת מאותה חבלה אינו גולה דשמא הוא קירב מיתתו או רוח נכנסה ובלבלתו. עיין לעיל מצוה ת"י דכן הוא דעת הרמב"ם.I ולהראב"ד י"ל אפי' בשוגג דס"ל דאפי' בשוגג ולא מת מיד גולה. ובספרי פ' מסעי דרשו עוד ולא תקחו כופר, הרי שהרג את הנפש במזיד שומע אני אם יתן כופר יגלה ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה, ע"כ ומכ"ש לפטור לגמרי וסתמא כר"י, ועיין רמב"ן עה"ת. {חניפה}והזהירה התורה עוד ולא תחניפו הארץ, הרי זו אזהרה לחניפים (ספרי). ולשון רמב"ן מתחילה הזהיר שלא נקח שוחד ברוצחים, ואח"כ הזהיר שלא נחניף להם למעלתם או לתקפם או לכבוד משפחתם, כל מקח שוחד, כי אם נחניף להם הנה נחניף את הארץ והיא חנפה תחת יושביה. ועיין משנה מכות פ"בII ושביעית פ"יIII יאמר להם רוצח אני ואם כבדו אותו מכל מקום מותר לקבל, וצריך לומר דהתם בשביל תורתם הוא. {קליטת מזבח} ועיין לעיל מצוה (ת"י) דמזבח קולט,IV ואינו קולט אלא גגו של מזבח לבית העולמים, ואינו קולט אלא כהן ובשעה שעבודה בידו, היה עובד סמוך למזבח או אחז בקרנותיו אינו קולט.V מי שקלטו מזבח מוסרין לו שומרין ומגלין אותו, מי שפחד ממלך או מב"ד שלא יהרגוהו בהוראת שעה וברח למזבח אפילו זר מזבח קולטו, רמב"ם,VI והכ"מ תמה מיואב ומחלק בין מורד במלכות להורג נפש, ע"ש. ונוהג בזמן שיש ערי מקלט בישראל. ושפתינו נשלם מקרן פר, בהשלים ספר במדבר, ועוד יזכינו ה' להקריב פרים, עדי נתחיל ונסיים ספר דברים.