משרשי המצוה משום דגלות מכפרת עון, והוא במקום מיתה שנגלה ממקומו וחביריו, למקום שאין מכירין אותו, ואמר איוב או חברותא או מיתותא. ולפי שזה היה רוצח בשוגג נגלה לכפר עליו. לבד מה שכתבה התורה להצילו מיד גואל הדם לבל יהרגנו על לא חמס בכפיו, שהרי שוגג היה ומה' אירע לו כך. ואם יצוא יצא הרוצח מעיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אותו גואל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצחו נפש אין לו דם, וגם כל אדם אין חייבין עליו. ועוד תועלת אחרת בדבר לבל יראו קרובי המוכה את הרוצח לעיניהם תמיד במקום שנעשה הרעה, וכל דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום. וטעם עד מות הכה"ג, ר"מ אומר רוצח מקצר ימיו של אדם וכה"ג מאריך, אינו דין שיעמוד המקצר לפני המאריך, רבי אומר רוצח מטמא הארץ ומסלק השכינה וכה"ג משרה שכינה בארץ, אינו בדין שיעמוד המסלק לפני מי שגרם להשרות שכינה (פסיקתא), ועיין לעיל (מצוה ת"ח).

מכות פרק ב', ר"מ פ"ה מרוצח, סה"מ מ"ע רכ"ה, סמ"ג עשין ע"ה.

) תי) {איזה רוצח גלה}מצות עשה על הב"ד להגלות ההורג נפש בשגגה ממקום מושבו לערי מקלט.1 ואינו גולה אלא אם כן מת ההרוג מיד,2 חבלו ולא מת מיד אע"פ שמת אח"כ מחבלתו אינו גולה, רמב"ם3, והראב"ד השיגו. ישראל שהרג עבד בשגגה, או עבד שהרג ישראל בשגגה, גולין, וכן גר תושב שהרג את גר תושב,4 אבל גר תושב שהרג את ישראל נהרג עליו.5 בן שהרג את אביו גולה, וכן האב שהרג את בנו, הי' מייסר בנו ללמוד תורה או חכמה או אומנות ומת פטור, ואם היה אומנות שאין צריך לה נהרג עליו.6 הרב המכה את תלמידו ושליח ב"ד הרודה הבעל דין והמיתו בשגגה פטורין.7 וכן כל אדם מישראל המייסר לרשע כדי שישוב ומת פטור (סמ"ק). {כיצד גולה}בתחלה, כל ההורג אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין העיר מביאין ודנין אותו, נפטר פוטרין אותו, נתחייב מיתה הורגין אותו, נתחייב גלות, מוסרין לו שני ת"ח שמא יהרגנו גואל הדם על הדרך ואומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים, בשוגג בא מעשה לידו.8 יצא מעיר מקלטו וחוץ לתחום העיר בזדון, רשות ביד גואל הדם להרגו וכל אדם אין חייבין עליו אם הרגוהו, יצא בשוגג ההורגו גולה עליו, ואם הורגו בתוך התחום נהרג עליו.9 {פרטי דינים}המזבח קולט להורג בשגגה, ואם הרגו שם גואל הדם נהרג עליו.10 נגמר דינו להגלות ומת קודם שגלה מגלין עצמותיו לשם, וכשימות הכ"ג מוליכין עצמותיו לקבר אבותיו.11 עיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת.12 ההורג בעיר מקלט גולה בה משכונה לשכונה ואינו יוצא מן העיר, בן לוי שהרג בעירו גולה לעיר אחרת מערי הלוים. הרג חוץ לעיר וברח לעירו קולטתו.13 השונא שהרג בשוגג אינו נקלט, חזקתו שהוא קרוב למזיד.14 ונוהג בזמן שישראל על אדמתן והחיוב על ב"ד העיר שהרוצח שם להושיבו בעיר מקלט.