משרשי המצוה כי ברית כרותה לשפתים שלא לשנות הדברים ולקיימם. ואמרו רז"ל היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו אלא הקבלה האמתית. מ"מ רמז לדבר בטעם ההיתר בג' הדיוטות או ביחיד מומחה אנו למדין מהפרת הבעל ואב שיש בידם להפר, ואמרו רז"ל הטעם דכל אשה ברשות בעלה או אביה הנודרת היא, ואין בידה לעשות בלי הסכמתם עד שאמרו באשה כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת, וכ"ש הבת הקטנה, ולכן כשאין מסכימין מפירין הנדר שהרי לא נדרה אלא על דעתם. כך איש ישראל הוא ברשות ב"ד ומחויב לעשות ככל אשר יורוהו, ונמצא כל הנודר כאלו התנה שעל דעת ב"ד הוא נודר, ואם לא יסכימו עוקרין הנדר מעיקרו. וז"ש היתר נדרים פורחין באויר, ותולין בהסכמת חכמי ישראל והבי"ד.

מס' נדרים שבועות פ"ג, ר"מ פי"א י"ב מנדרים ופ"ו משבועות, סה"מ מ"ע צ"ה ל"ת קנ"ז, סמ"ג עשין קכ"ה לאוין רמ"ב, סמ"ק סי' פ"א, יו"ד סי' ר"ג רכ"ח-רל"ד אה"ע סי' ע"ד

תו) {גדרי המצוה, ושטוב שלא תדור}קיום המצוה. אדם מישראל שנדר, אע"פ שמצות עשה ול"ת שלא לעבור על דבריו, אמרו רז"ל1 כל הנודר כאלו בנה במה והמקיים כאלו הקריב עליה קרבן (ר"ל לאיסורא), ולכן מצוה לאתשולי על נדרו ולהתירו, חוץ מנדרי הקדש שהנודר צריך לקיים,2 ואפ"ה טוב שלא תדור.3 וקבלו חז"ל4 מפי משה רבינו ע"ה דהנודר אחרים מתירין לו את נדרו ע"י חרטה (או פתח ). ויחיד מומחה או ג' הדיוטות מתירין הנדר.5 ויש אומרים דבזמן הזה אין דין יחיד מומחה דבעי סמוך,6 וי"א דכל רב מובהק בדורו מתיר יחידי,7 ועיין נדרים (סי' ט"ז). בג' הדיוטות נמי י"א דבעי עכ"פ דמסברי להו וסברי,8 וי"א דלא בעי,9 ויש לחוש לחומרא.10 {סדר ההתרה}סדר התרת נדרים הנודר או הנשבע בא לחכם או לב"ד הדיוטות ואומר כך וכך נדרתי או נשבעתי והריני מתחרט, ואילו הייתי יודע שאצטער בזה עד כה או שיארע לי כך לא הייתי נודר או נשבע, ושואלים אותו כבר נתחרטת, אם אומר הן מתירין לו ואומרין מותר לך או שרי לך או מחול לך, ונוהגים לאמרו ג' פעמים,11 אמרו מופר לך אינו כלום.12 {הפרה והקמה}ואב לבתו עד שלא בגרה, ואיש לאשתו שנדרו אומרים מופר לך,13 בעל שאמר מותר לך והחכם שאמר מופר לך אינו כלום.14 בעל מפר נדרי אשתו והאב נדרי בתו שלא בגרה,15 ובעל אינו מפר אלא דברים שבינו לבינה או עינוי נפש.16 ומפירים דוקא ביום שמעו, שמע ושתק הרי זה נדר.17 ועיין שו"ת (ח"ג סי' קפ"א) אם יש שאלה לשתיקה. נערה המאורסה אביה והארוס שניהם מפירין נדריה, החרישו לה ביום שמעו, או החריש אחד ואחד הפר, נתקיים הנדר, וכ"ש שהקימו.18 ויש שאלה להקם, י"א דוקא ביום שמעו וי"א שאם שאל על ההקם אפילו לאחר זמן רב ביום שמעו מקרי בשעה שהתירו לו ההקם.19 ואשה ונערה לאחר הקמה יכולים להתיר ע"י חכם כשאר כל אדם.20 {שאר פרטי דינים}נדרי זרוזין ונדרי שגגות ונדרי הבאי ונדרי אונסין מותרין בלי שאלה, שאינן חלין כלל.21 ופותחין בחרטה, ואין פותחין בנולד.22 ואין חכם מתיר לעצמו.23 ויש אומרים24 דבפתח מתיר לעצמו, עיין על בה"ג נדרים סימן כ"א כ"ג. ונסתפקו האחרונים אי מתירין נדרים בכתב.25 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים, ונקבות אינם ראוים להתיר נדרים.26 האדון קופה את עבדו ועובר על נדרו.27 תו