משרשי המצוה כתב רבינו סעדיה גאון י' ענינים. א) כי ר"ה תחילת הבריאה שבו ברא ה' עולמו ומלך עליו, וכן עושים המלכים שתוקעין תחלת מלכותם, וכן אנו ממליכים עלינו הקב"ה ביום הזה. ב) כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה, ותוקעין להכריז לתשובה, ואם לא ישוב לא יקרא תגר להקב"ה ומזהירין תחלה. ג) להזכיר מעמד הר סיני, שנאמר וקול שופר. ד) להזכיר דברי הנביאים שנמשלו לשופר, שנאמר ושמע השומע את קול השופר ולא נזהר ותבא החרב. ה) להזכיר חרבן בית המקדש וקול תרועת מלחמה ונבקש על בנינו. ו) להזכיר עקדת יצחק. ז) שנירא ונפחד ונשבר עצמנו לפני בוראנו, כי כך טבע השופר כמ"ש אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ח) להזכיר יום הדין הגדול, שנאמר כי קרוב יום ה' הגדול יום שופר ותרועה. ט) להזכיר קיבוץ נדחי ישראל ולהתאות אליו, שנאמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכו'. י) להזכירנו בתחיית המתים ולהאמין בה, שנאמר כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו' וכתקוע שופר תשמעון וגו'. עוד אמרו רז"ל כדי לערבב השטן שירא שבא יום הגדול ומהפך מדת הדין למדת הרחמים.

ר"ה פרק ג' ד', ר"מ פ"א משופר, סה"מ מ"ע קע"ג, סמ"ג עשין מ"ב, סמ"ק סי' צ"ב, או"ח סי' תקפ"ה.

תה) {גדרי המצוה}מצות עשה לשמוע קול שופר הכשר לתקיעות מבעל תוקע המחויב בשופר בראש השנה.I השומע מאינו מחויב בדבר לא יצא.II {כוונה לצאת}והשומע ומשמיע שניהם צריכין לכוין לצאת ידי מצוה, כיוון השומע ולא המשמיע או להיפוך לא יצא.III הולך אחורי בית הכנסת ושמע קול תקיעות, אם כיוון לבו יצא דחזן הכנסת מכווין להוציא כל אדם.IV {קולות הכשרים}וכל הקולות כשרים בשופר.V שמע קול הברה לא יצא.VI שמע תקיעת שופר על הטעלעפאן לא יצא, וכן על הראדיא.VII {שופרות הכשרים}וכל השופרות כשרים חוץ משל פרה ושור וקרני רוב חיות, שהם עצם אחד ואין שמם שופר, שאין נקרא שופר אלא קרן החלול שיש לו זכרות מבפנים ונקלף, ומצוה מן המובחר בשל איל כפוף, שופר מבהמה טמאה פסול.VIII הגוזל שופר ותקע בו יצא דאין גזל בקול,IX ולא יברך עליו דהוה מצוה הבאה בעבירה.X מותר ליטול שופר של חבירו שלא מדעתו ולתקוע בו ומברך עליו דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה היכא דלא מפסיד.XI שופר של ע"ז התוקע בו לא יצא.??[רמב"ם פסק דיצא, ושו"ע מחלק בין של ישראל לשל עכו"ם]??XII שופר של איסורי הנאה לא יתקע בו ואם תקע בו יצא.XIII הנודר משופר ישמע מאחר התוקע.XIV נשים פטורות,XV ומכל מקום רגילין לתקוע להם ונכון שיברכו לעצמן.XVI שיעור השופר טפח,XVII היה ארוך וקצרו כשר ובלבד שיעמוד על טפח.XVIII צפהו זהב מבפנים או במקום הנחת פה פסול, צפהו מבחוץ אם לא נשתנה קולו כשר.XIX {סדר התקיעות}וחייב אדם לשמוע תשעה תקיעות, היינו תקיעה תרועה תקיעה ג' פעמים,XX ומחמת רוב הצרות נסתפקו חכמינו ז"ל בפי' תרועה אם הוא גנוחי או ילולי או תרווייהו יחד, עמד ר' אבהו ותקן לתקוע תקיעה שברים תקיעה ג' פעמים, ותקיעה תרועה תקיעה ג"פ, ותקיעה שברים תרועה תקיעה ג"פ, ובזה יוצאים מכל הספקות.XXI וחוזרין ותוקעין בתפלת שמ"ע כדי לערבב השטן, וגם בהא נחלקו באופן תקיעתן, וגם אי תוקעין בתפילת לחש, וכל מקום יחזיק מנהגו אחרי שאינם אלא לערבב השטן (סמ"ק).XXII וקיי"ל שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא.XXIII וצריך לתקוע ביום דוקא.XXIV וגזרו שלא לתקוע בשבת.XXV ומברכין לשמוע קול שופר ושהחיינו ב' ימים.XXVI במקדש היו תוקעין בשופר אחד ושתי חצוצרות משני צדדים, השופר מאריך וחצוצרות מקצרין שמצות היום בשופר.XXVII ודיני שופר מרובין עיין או"ח. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים.