משרשי המצוה לפי שהקב"ה בטובו וברצונו הטוב זוכה לכל אחד ואחד מבני העולם חלקו ונחלתו המגיע לו, פעם ביגיעה רבה ופעם שלא ביגיעה כי ברכת ה' היא תעשיר, והתורה דרכיה דרכי נועם וגלוי לפני הקב"ה שעיקר חפצו של אדם שלא יעזוב לאחרים חילו וקנין כספו מה שטרח ויגע בעוה"ז, ואברהם אבינו ע"ה בהתנצלו אמר מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' הן לי לא נתת זרע ובן משק ביתי יורש אותי, והיה דבר ה' אליו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך, והיה מרצון ה' כי אם יתן ברכה למשפחה או שבט לו ולזרעו אחריו הוא, ומפני סילוק גופו אינו בדין להיות הפסק למתנת ה' המבורכת, אבל תתפשט בגוף המשתלשל ממנו שהוא בנו או בתו. ואף אם הוא בעונו ימות ובנים לא היו לו ראוי ברכת ה' שתשוב אל הקרוב אליו ממשפחתו, כי הוא גם כן ממשפחתו המבורכת וזכות אבות סייעו, ולכן הקרוב קודם לכל אדם.

ב"ב פרק ח-ט, ר"מ הל' נחלות, סה"מ מ"ע רמ"ח, סמ"ג עשין צ"ו, ר"מ סי' רע"ו.

ת) {סדר נחלות}קיום המצוה. סדר נחלות כך הם, מי שמת והניח נכסים בנו יורשו,1 לא נמצא לו בן רואים אם יש לבן זרע בין זרע זכר ובין זרע נקבה עד סוף כל הדורות עומדים במקום הבן ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן או שלא היה לו בן ויש לו בת תירשנו, וכל יוצאי חלציה עד סוף כל הדורות קודמין כאלו היתה בן זכר, לא נמצא לה זרע תחזור הירושה לאביו של מת, אין אביו קיים תחזור לזרעו שהם אחי המת שהם בחיים או לזרעם, אין לו אח ולא זרע ממנו חוזר לאחות המת או לזרעה, אין לו אחות ולא זרע ממנה תחזור לאבי אביו של מת, ואם אינו קיים חוזר לזרעו שהם אחי אבי המת, וכל דיני אביו לו לענין זה, אין אחים ואחות לאבי המת ולא זרע מהם, חוזרת לאבי אבי אביו או לזרעם על דרך שביארנו, ועל זה הדרך נחלה משמשת למעלה עד ראובן בן יעקב אבינו ע"ה.2 {משפחת האם}משפחת האם אינה קרויה משפחה לענין ירושה, שאין האם יורשת את בנה ולא את בתה, ואחין מן האם לא יורשין זה את זה, אלא כל אחד משפחת אביו יורש אותו.3 הבן יורש את אמו וכן הבת יורשת את אמה כשאין בן.4 ומצאנו בת יורשת שני שבטים, כגון שאביה משבט ראובן ואמה מיהודה ולא היה להם אלא בת יורשת שני שבטים. הבן קודם לבת בין בנכסי האב ובין בנכסי האם.5 {בעל ואשתו}הבעל יורש את אשתו י"א6 מה"ת וי"א7 דרבנן. ואין אשה יורשת את בעלה כלל.8 {שאר פרטים}מי שהיה לו שני בנים ומתו בחייו, והניח אחד ג' בנים ואחד בת אחת, ואח"כ מת הזקן בת הבן יורשת חצי הנכסים וג' בנים חצי השני.9 כל הפסולים כממזר יורשים ככשרים חוץ מבן השפחה.10 קטן בן יומו נוחל את אמו,11 ולדעת הרמב"ם אפילו לא כלו לו חדשיו,12 ועיין בקצות החושן לדו"ז חו"מ סימן רע"ו. ובכלל המצוה לתת לבכור פי שנים,13 ונאמן האב לומר זה בני בכורי, 14 ואפילו במקום שעושה על ידי זה בנו מוחזק לבכור לממזר,15 עיין שו"ת (ח"ב סימן כ"א). ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ועובר וצוה שלא ירשנו בניו בטל מצות עשה ואין שומעין לו, ומיהו בתורת מתנה מותר ליתן בחייו כל מה שירצה16 ואף על פי כן אין ראוי להעביר נחלה אפילו מברא בישא לברא טבא.17