צוה הקב"ה לב"ד הגדול בארץ ישראל לקדש חדשים ולעבר שנים, שנאמר (שמות י"ב ב') החדש הזה לכם ראש חדשים, כלומר כשתראו חדושה של לבנה ותהיה ראויה לראות עפ"י החשבון המקובל תקבעו לכם ר"ח. ורבינו הבה"ג והרמב"ן חשבו עיבור שנים למצוה בפני עצמה. ומד"ס לקדש הלבנה.

משרשי המצוה כדי שיעשו ישראל מועדי ה' בזמנן שהשי"ת ציוה לעשות פסח בזמן שהתבואה באביב כמ"ש שמור את חדש האביב ועשית פסח לה', וחג הסוכות בזמן האסיף כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה, ואלולי עיבור שנים יבואו המועדים שלא בזמנם אלו לפי שישראל מחשבין המועדים וחדשיהם לימות שנות הלבנה שהם שנ"ד יום ה' שעות תתע"ו חלקים, והוא חסרה משנת החמה י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקים, ובישול הפירות לכחה של חמה. ונתקן הדבר להעשות בגדולי הדור בסמוכין דוקא. ועכשיו בעונ"ה שאין לנו סמוכין אנו סומכין על ר' הלל הנשיא בן בנו של ר"י הנשיא שתקן לנו חשבון העיבור, והוא קידש חדשים העתידים עד ביאת גואל בב"א. ומה שאנחנו מברכין החדש אין זה קידוש, אבל מצוה זו תקנוה ראשונים להודיע לעולם ר"ח ולהזהר בו. גם כי חידוש הלבנה רמז לישראל בגלות שעתידים להתחדש כמותה, וזה שאנו אומרים שהם עתידים לחדש כלומר שיתחדשו מגלות לגאולה.

ר"ה י"ח סנהדרין י"א, ר"מ הקה"ח פ"א ופ"ד, סה"מ מ"ע קצ"ג, סמ"ג עשין מ"ו מ"ז, יראים ק"ג, או"ח סי' תכ"ב.

ד){קידוש החדש בב"ד} קה"ח הוא ע"פ שני עדים שבאו לפני הב"ד סמוכין בא"י ואמרו שראו הלבנה בחדושה, וחקרו ודרשו בעדותן וחשבו הב"ד וראויה היתה לראות ע"פ החשבון, 1 מקבלין אותן ויאמר האב"ד מקודש.2 ואין הקידוש אלא למצוה ולא לעכב, דהעיקר העדים והחשבון והסכמת הב"ד.3 {לא ראו בזמנה} אין מקדשין אלא כשנראה הלבנה בזמנה.4 לא קדשו ביום ל' מעובר ממילא.5 נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשכה הרי זה מעובר.6 ב"ד שראו הלבנה ביום מקדשין ע"פ עצמן, ואם ראו בלילה מרבין על הב"ד ועמדו שנים ומעידין בפניהם ומקדשין.7 לא באו עדים ועברו החודש ואחר זמן באו עדים אפילו בסוף חדש שראו הלבנה בזמנה מאימין עליהם ומשתדלין שלא יעידו ואם עמדו בעדותן חוזרים ומונים מיום שלשים, ר"מ סוף פ"ג מהקדה"ח.8 {חילול שבת}על ניסן ועל תשרי מחללין העדים את השבת. וכשהיה המקדש קיים שיבנה במהרה מחללין אף על כולם משום קרבן.9 {קביעות החדש בחו"ל}גדול הב"ד שנסמך בא"י והלך לחו"ל ולא הניח כמותו בא"י מקדש חדשים בחו"ל, ואם נודע שנעשה בא"י גדול כמותו הרי זה נאסר לקבוע בחו"ל ואם קבע אינו כלום.10 {בטעות}ב"ד שטעו, או הטעו אותן, וקדשו החדש בין בשוגג ובין במזיד מה שעשו עשו דכתיב אתם אפילו שוגגין אפילו מזידין.11 {דיני העדות}בקה"ח לא בעינן עדות שאתה יכול להזימם12 (ועיין מש"כ בשו"ת משנ"ה ח"ג סי' נ"ב ונ"ג). ומיהו בעי עדים כשרים כבכל התורה וקרובים ואפילו פסולי עדות דרבנן פסולין.13 וצריכין דרישה וחקירה.14 {עיבור שנים}לעבר שנים בשעת הגמר צריכים להיות ב"ד של שבעה15 וג' ראשונים לד"ה אסורים להיות קרובים זל"ז ואפשר כל הז'.16 ואין מעברין אלא אדר,17 ורק בסמוך לו ובשעת הדחק מותר מר"ה18 ואין מעברין יום ל' באדר.19 ואין מעברין אלא ביום,20 אין מעברין בשנת השמיטה.21 ועל אלו דברים מעברין את השנה על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן ועוד22. ואין מעברין על סימן אחד מאלו אלא ב' או יותר23 וב"ד כותבין אגרות לכל המקומות הרחוקים הוספנו על שנה זו כ"ט יום או ל' יום.24