משרשי המצוה לפי שגוף ישראל מקודש יותר מכל העמים על ידי נשמתו, וקדושת ישראל עליו, ולכן מתאוים כחות הטומאה לשרות בו. והמופת לזה כי גוף עכו"ם שאין לו נשמת ישראל טומאתו קלושה, ואינו מטמא בחיים מן התורה כלל, וגם לאחר מיתה אינו מטמאה באהל אלא במגע ובמשא. ואין שום בעלי חי מקבל טומאה ואפילו אדם חוץ מגוף ישראל בן קיימא. והבהמה עוד טומאתה קלושה שאינה מטמאה רק טומאת ערב לאחר מיתה. ובהפרד ישראל הודו והדרו, והיינו צורת השכל שהיא הנשמה, וישאר הגוף, ובראות כחות הטומאה הגוף פנוי מרוח הקודש באים לשרות בו כי הם תאבים להשלמת יצירתם, שקדש עליהם היום ונשארו חסרים, ולהכי כל אשר בתוכו יטמא שממלאים כל האהל טומאה, ומטעם זה צריך שמירת גוף האדם כי ימות באהל, ועיין לעיל מצוה רס"ג, צדיקים אינם מטמאים.

מס' אהלות, ר"מ ה' טומאת מת, סה"מ מ"ע ק"ז, סמ"ג עשין רל"א.

שצח) {טומאת אדם וכלים במת}המת הוא אבי אבות הטומאה.1 וכל כלי מתכת הנוגעת בו נעשה כמוהו,2 אדם הנוגע במת או בכלים שנגעו במת נעשה אב הטומאה וטמא שבעה, וצריך הזאה שלישי ושביעי, והמת מטמא באהל או אם הוא מאהיל עליו.3 ושאל רבינו חיים הכהן לר"ת כיון דליכא בית אשר אין שם מסמרים ואין בית אשר אין שם מת, א"כ איזה בית אשר תבנו לי כיון שחרב הרי הוא כחלל ומטמא באהל, עיין תוספות נזיר נ"ד ע"ב,4 וסמ"ג מצוה רל"א תי' שכתב לו ר"ת בכתב דוקא לענין תרומה וקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד, ע"ש. הנוגע באדם שנגע במת הרי הוא ראשון וטמא עד הערב, כלים שנגעו באדם שנגע במת הנוגע בכלים כאלו נגע באדם עצמו.5 {דיני המת}כל שבמת טמא חוץ מהשער והשיניים והצפרניים בזמן שאינם מחוברים לו, משקה היוצא מן המת טהור חוץ מדמו.6 פחות מכזית בשר ועצם פחות מכשעורה טהור.7 עור המת שעיבדה טהורה מדאורייתא וטמאה מד"ס ומטמא גם במשא.8 מת עכו"ם מטמא במגע ובמשא,9 ובאהל מחלוקת אי עכו"ם מטמא.10 {מיני טומאה שבמת}טומאת אהל. הבא לאהל שהמת בו, או הבא מקצתו אפילו הכניס ידו או רגלו או ראשי אצבעותיו או חוטמו לאהל המת, נטמא כולו.11 מת אינו מטמא משכב ומושב ומדף, ולפיכך מת שיש לו על גביו עשרה בגדים ומתחתיו עשרה בגדים לא נטמאו אלא הראשון שנגע בו, והשני שנגע בראשון טומאת ז', והשלישי טומאת ערב, והשאר טהורין אא"כ היתה שם טומאה רצוצה או אהל.12 קבר סתום מטמא כל סביביו, קבר פתוח אינו מטמא מצדדין.13 {איזה כלים מקבלים טומאה}כלי חרס מטמא באויר מתוכו ולא במגע, היתה צמיד פתיל עליו מצלת מן הטומאה,14 כלים שנעשו מעצמות דג ועורו טהורים דכל מה שבים טהור.15 כלי אבנים, כלי גללים, כלי אדמה, וכלי עץ העשויות לנחת והבאים במדה יותר ממ' סאה, אין מקבלין טומאה.16 {חיבורין וכללים}מדברי סופרים הנוגע במת ונגע באדם אחר ועדיין הוא מחובר במת שניהם טמאין טומאת שבעה וכאלו נגע זה השני במת עצמו לענין תרומה וקדשים, ולענין פסח ונזיר אינו טמא אלא טומאת ערב, כדין תורה.17 ודיני טומאה רבים הם (ועיין מצוה שע"ו ורס"ג) ונוהג בזכרים ונקבות בכ"מ ובכ"ז ובעו"ה אנחנו היום כלנו טמאי מתים מפני שאין לנו אפר פרה, השם יערה עלינו רוח טהרה ויטהרנו עד עולם.