משרשי המצוה מה שביאר הכתוב (פ' בא, שמות י"ג י"א - ט"ו) והיה כי יביאך ה' אלקיך אל ארץ וגו' והעברת כל פטר רחם לה' וגו', וכל בכור אדם בבניך תפדה, והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים, ויהי כי הקשה פרעה לשלחינו ויהרג ה' כל בכר בארץ מצרים מבכר אדם עד בכר בהמה על כן אני זבח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה. ונתנה התורה שיעור חמש סלעים לפי שנפש של אדם שעוסק בתורה שקולה כנגד חמשה חומשי תורה, גם להודיענו שהכל לה' ית"ש, ולפיכך בנו הבכור חמדת לבו נצטווה לפדותו להראות שברשותו, וממנו בא לו במתנה, ברצונו נתן לו וברצונו יקחנו לעת הזמן, וכמעשה דברוריה. וצוה ליתן הפדיון לכהן לפי שהם משרתי ה', וצוה האדון ליתן למשרתו. גם כי הם לקחו חלף הבכורים, שהיה העבודה בבכורים קודם שחטאו, וא"כ מן הראוי ליתן להם.

קדושין כ"ט בכורות כ', ר"מ פי"א מבכורים, סה"מ מ"ע ק"פ, סמ"ג עשין קמ"ד, סמ"ק סי' רמ"ה, יו"ד ש"ה.

שצב) {החיוב}מצוה על כל אדם מישראל לפדות את בנו הבכור שהוא פטר רחם לאמו דוקא, כשיגיע ליום שלשים ואחד שכבר יצא מידי ספק נפל, וליתן ה' סלעים לכהן.1 יש לו כמה נשים וכל אחת ילדה בכור חייב לפדותן.2 {פדה קודם ל'}פדה קודם שהגיע ליום שלשים ואחד אינו פדוי וחוזר ופודהו בזמנו, אבל אם התנה שיחול הפדיון לאחר שלשים הוא פדוי, וי"א דאם אין המעות קיים או שהחזירן לאב קודם הזמן אינו פדוי, וטוב לחזור ולפדותו בלי ברכה.3 מת הבן בתוך שלשים יחזיר הכהן המעות, ואפילו לא מת אלא נולדו בו סימני טרפה, מת לאחר שלשים חייב לפדותו מ"מ.4 ובספר חסידים סימן של"ד מעשה בבחור בכור נוטה למות וצעק תפדוני תפדוני, אמר להם חכם פדאוהו ויחיה, מיד פדאוהו וחי עוד כ"ה שנים. {ע"י שליח}ונחלקו הפוסקים אי האב עושה שליח לפדות, עי' רמ"א יו"ד סי' ש"ה5 ובמפרשים וחתם סופר יו"ד רצ"ה ובית שערים למרן זקיני יו"ד סימן שפ"ה.6 ובא לידי מעשה בחיל אחד שילדה אשתו בכור, והוריתי שישלח חמש סלעים על הדואר לביתו ולא יתנם במתנה לשום אדם, וביום הפדיון צויתי לו לקרא על הטעלעפאן ויאמר אל הכהן שיקח המעות שלו שמוכן לו שם בביתו ויצא לדברי הכל, והסכימו עמי גדולי הדור.7 {של ע"י האב}לא פדאו האב פודה עצמו לכשיגדיל.8 ומיהו גם על האב מצוה לפדותו לעולם.9 קטן יתום אי ב"ד יכולין לפדותו מחלוקת הט"ז10 והש"ך,11 ועיין בית שערים הנ"ל, והדעת נוטה שיפדוהו ואין האם חייבת לפדותו.12 {פרטי דיני הפדיון}היה חולה ולא נימול פודהו מכל מקום, ואם חל יום המילה ביום ל"א מלין קודם ואח"כ פודים.13 ובכל פודים חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות,14 ופודים במתנה על מנת להחזיר.15 והחתם סופר16 כתב דפודים בבאנק נאטען ואין נוהגין כן. {הפטורים}יוצא דופן והבא אחריו והבא אחר נפלים פטורים מפדיה.17 כהנים ולוים וכן בת כהן ולוי פטורים.18 עכו"ם הבא על בת ישראל וכן הבא על הכהנת נפקעה מקדושתה וחייב בפדיון, והבא על לויה פטור19 {הכהן}ואין נותנין הפדיון לכהנת.20 ספק בכור המוציא מחבירו עליו הראיה.21 ומצוה לחזור אחר כהן כשר ומיוחס, ומיהו כל הכהנים בחזקת כשרות הם, ואם הכהן רוצה להחזיר המעות לבעלים יכול.22 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בישראל הזכרים. 1ר"מ פי"א מהל' בכורים ה"א ו' י"ז יו"ד סי' ש"ה ס"א י"א. 2 ר"מ שם הכ"א יו"ד שם סי"ז. 3 ר"מ שם הי"ח יו"ד שם סי"ג ובהגה. 4 ר"מ שם הי"ז יו"ד שם סי"ב והגה. 5 סעיף י'. 6 ועי' שו"ת ח"י סי' קצ"ה. 7 עי' שו"ת ח"ד סי' קמ"א. 8 ר"מ שם ה"ב יו"ד שם סט"ו. 9 חינוך סוף מצוה זו, ועי' מנ"ח ריש מצוה זו. 10 יו"ד שם ס"ק י"א. 11 ס"ק י"א כ' ובנקודות הכסף שם, ועי' שו"ת ח"ו סי' קצ"ב ח"ז סי' קצ"ט ומה"ת ח"ב סי' רל"א. 12 ר"מ שם ה"ב יו"ד שם ס"ב. 13 עיין ש"ך שם ס"ק יב. 14 ר"מ שם ה"ו יו"ד שם ס"ג. 15 ר"מ שם ה"ח יו"ד שם ס"ח. 16 סימן קל"ד הובא בפ"ת שם ס"ק ז'. 17 ר"מ שם הי"ד ט"ז יו"ד שם סכ"ב כ"ד. 18 ר"מ שם ה"ט י' יו"ד שם סי"ח. 19 ר"מ שם הי"א יו"ד שם ועי' שו"ת ח"ז סי' קצ"ט ומה"ת ח"ב סי' רל"ג. 20 ר"מ שם פ"א ה"י, עיין תשו' ח"ס סימן ש"א הובא בפ"ת ס"ק ה'. 21 ר"מ שם פי"א הי"ט כ' יו"ד שם סכ"ה. 22 עי' תשו' שאילת יעב"ץ ח"א סימן קנ"ח ותשו' ח"ס ס"ס רצ"א הובאו בפ"ת ס"ק י"ב ועי' שו"ת ח"ו סי' קצ"ג.