משרשי המצות היות כי חיות האדם, הגוף ונפש, תלוי בלחם, כמו שעינינו רואות שאם לא יאכל מזון כמה ימים ימות ברעב ותצא נשמתו ממנו, ואיך אפשר שהלחם החומרי תזון חלק הרוחני. אלא הענין הוא כי כל מאכל יש בו רוחני כמו שאמר הכתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי' ה', כלומר מוצא פי ה' שבלחם, שהוא החלק הרוחני הנשפע בו בלחם, יחיה האדם. ומטעם זה צותה התורה להפריש חלה ולעשות מצוה עם העיסה, ולעורר כח הקדושה שבו. ואז הלחם מזכך לגוף ונפש האוכלה, והנשמה נהנית מהרוחניות והגוף מהגשמיות שבה. וצוה הקב"ה ליתנה להכהנים למען יחיו בלי יגיעה, כי הם משרתי ה' העוסקים תמיד בעבודתו ית"ש ועל ידם יתברך הלחם מאתו ית"ש (האר"י ז"ל וד"ע).

מס' חלה ותרומה פרק ב' חולין קל"ה, ר"מ פ"ה מבכורים, סה"מ מ"ע קל"ג, סמ"ג עשין קמ"א, סמ"ק רמ"ו, יו"ד שכ"ב.

שפה) {איזו עיסה חייבת}קיום המצוה, חמשה מיני דגן חייבים בחלה, והם חטים, ושעורים, כוסמין, שבולת שועל, ושיפון.I נתערבו הקמחין מכולם יחד מצטרפין לשיעור עיסה.II שיעור קמח שנתחייב בחלה הוא כשיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה, פחות מכאן פטורה.III והוא לכל הפחות כשיעור 1/2 1 פונט וחצי, ויש חולקיןIV דהשיעור הוא כפלים מזה ועכ"פ במקום שמסופק לא יברך ויפריש בלי ברכה. נילוש מזה מעט ומזה מעט אין החטים מצטרפין אלא עם הכוסמין והשעורים מצטרפין עם הכל, חוץ מן החטים.V ואין שיעור לחלה לכמה שיתן בזמן הזה, ומ"מ יפריש כדי שיראה שהוא חלה.VI המפריש חלתו קמח אינו חלה,VII ואם יאמר לכשיעשה זה עיסה תהא זו חלה הרי זו חלה.VIII {צירוף עיסות}העושה עיסתו קב קב לבדו פטורה מחלה עד שישכו יחד, כלומר שידבקו,IX ואם אפאן ונתנן לסל הסל מצרפן.X וכן סדין או מפה מצרפן,XI וכן ראוי לעשות במצה בפסח. ולכתחלה לא יתן שאור של פטור בעיסה של חיוב, ובדיעבד מותר ליקח מאותה עיסה וליתן בעיסה אחרת שיהיה בו לשאור.XII חלת חו"ל לא בעינן מן המוקף ואוכל והולך ואחר כך מפריש,XIII ובמצות שלשין כל אחד לבדה צריך שישאיר מכל אחת מעט לחלה,XIV ועיין לעיל מצוה ש"א, ולכן טוב להפריש מקודם. {עיסות הפטורות}עיסת תרומה והקדשים פטורה מן החלה.XV וכן עיסת עכו"ם פטורה.XVI עיסת טבל חייבת בחלה.XVII עיסת איסורי הנאה פטורה.XVIII עיסת שביעית חייבת.XIX העושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום, וצריך לשייר כל שהוא דכתיב ראשית.XX {הפרשה ע"י שליח ושאר פרטי דינים}חלה ניטלת ע"י שליח, משרתת שהפרישה חלה בלי דעת בעלת הבית אינה חלה, ואם סומכת עליה בכל הדברים הרי זה חלה, וטוב ליתן לה רשות לכתחלה או שתפריש הבעלת הבית בעצמה ותזכה במצותה.XXI וחלה איתא בשאלה, והשואל חזרה עיסה לטבלה, ואם כבר אכלה אכל טבל למפרע,XXII ונוהג בזכרים ונקבות בארץ ישראל בזמן שכל ישראל שם מדאורייתא, ובחו"ל מדרבנן שלא תשכח תורת חלה מישראל.XXIII והרמב"ן ז"לXXIV חושב זו לב' מצות, אחת ההפרשה והב' הנתינה לכהן, ולהרמב"םXXV הנתינה היא חלק מהמצוה.