משרשי המצוה מבואר, ונזכרתם לפני אלקיכם ונושעתם, כלומר כי מדרכי התשובה שאל יאמרו על הצרה הבאה עליהם ח"ו שמקרה הוא, שאם יעשו כן מוסיפין על חטאתם פשע. אלא יתבוננו ויבינו כי הכל מאתו ית"ש בא על חטאתם ולעוררם בתשובה, ויעשו תשובה ויצעקו לפניו העונה לעמו ישראל בעת צרה וצוקה. וצוה לתקוע בשופר, כי מדרכו להחרד הלבבות ולעוררם כדכתיב היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, והיו תוקעים בחצוצרות לעורר ובשופרות להכניע כי זה טבעם. והתקיעות על הקרבנות גם כן מזה הטעם, שלא יחשוב החוטא כי בקרבן יכופר וישולם, ולא יכנע ויתודה ויוסיף על חטאתו פשע בהקריבו קרבן ולבו בל עמו לשוב. אלא צריך להתאבל ולבכות ולהתודות בדמעות שליש, וע"י תשובה יהפוך מדת הדין למדת הרחמים ויכופר עון ושב ורפא לו.

ר"ה כ"ו תענית י"ח, ר"מ פ"א מתענית ופ"ג מכלי המקדש, סה"מ מ"ע נ"ט, סמ"ג עשין ק"ע, או"ח סי' תקע"ו.

שפד) {מצות תקיעה במקדש}קיום המצוה, בזמן שבית המקדש קיים מצות עשה לכהנים לתקוע בחצוצרות בבית המקדש בשעת הקרבת הקרבן, ואף שבקרא כתיב וביום שמחתכם ומועדיכם, מכל מקום בכל יום היו תוקעין במקדש לדעת כמה פוסקים, ועיין חינוך, ומיהו דעת הרמב"ם1 וכמה מוני המצות דאין המצוה בכל יום אלא בי"ט ור"ח. {מעשה החצוצרות}החצוצרות היו באין משל כסף מעשת אחד, ומכה בקורנם עד שיצא ממנה חצוצרות שלמה, ואם עשאה מגריטאות כסף כשר, עשה משאר מיני מתכת פסולין.2 ואין פוחתין במקדש משני חצוצרות ומוסיפין עד מאה ועשרים,3 וי"א4 עד עולם. {התקיעות}ואין פוחתין מעשרים וארבע תקיעות בביהמ"ק ואין מוסיפין מארבעים ושמנה.5 ואין תוקעין בשופר וחצוצרות כאחד אלא בבית המקדש.6 בר"ה היה השופר מאריך וחצוצרות מקצרין מפני שמצות היום בשופר, ובתענית היה השופר מקצר והחצוצרות מאריכין מפני שמצות היום בחצוצרות.7 והתקיעות היו בשעת הניסוך בכל הקרבנות ציבור.8 {מצות תקיעה בעת צרה}והנה הרמב"ם והחינוך כללו במצוה זו גם לתקוע בעת צרה שלא תבא על הציבור ובהה"מ9 תמה למה לא ימנה בשתי מצות, והסמ"ג חשבו לשתים. וחצוצרות של תענית מחוץ למקדש בלא שופר,10 ואין תוקעין ומריעין אלא בחול, ולא זועקים ומתחננין בתפלה בשבתות וימים טובים אלא א"כ היתה עיר שהקיפוה גוים או נהר או ספינה המטרפת בים.11 והכהנים תוקעין בחצוצרות12 ובשופר בין כהנים בין ישראלים.13 ומד"ס שיתענו הציבור בעת צרה עד שירחמו עליהם מן השמים,14 וכן מצוה להתענות לכל יחיד על כל צרה שלא תבא וישוב ויתודה עד שירחמהו ה'.15 ונוהג תקיעת חצוצרות לקרבן בביהמ"ק בכהנים, ולענין תשובה בכל מקום ובכל זמן (ועיין מג"א סי' תקע"ו16 ובתר"י ריש פ' היה קורא).