משרשי המצוה כי גילוח השער שנתרבה בקדושה, כאשר יסכים לחדול עצמו מן הפרישות ראוי הוא להסיר נזר אלקיו מעל ראשו בשובו להטמא בהבלי העולם, ומשליך השער תחת הדוד ושורפם שלא ינהג בהם מנהג בזיון, כי אסורים הם בהנאה כהקדש. וגם שלא להטעות בני אדם בראותם אותו בשערות גדולות כבראשונה ויחשבו שעדיין נוהג בפרישות. ומטעם הראשון כתב הרמב"ן ז"ל מביא הנזיר קרבן חטאת, כי הענין שהנזיר צריך כפרה בשובו להטמא בתאוות העולם, דמכיון שהיתה עליו רוח ה' והתחיל להיות נזיר ראוי היה לעמוד כן כל ימיו, עכ"ל. אלא שרבינו בחיי והרדב"ז תפסו עליו, דלא מצינו בשום מקום קרבן על לעתיד. ולולא דבריהם הקדושים נראים לי דעת הרמב"ן ז"ל, דכיון דביום מלאת לא השלים מיד להתחיל נזירות אחרת, א"כ באותה רגע שיצא מנזירות ראשונה כבר שב לתאוותו במה שהפסיק מנזירותו, וע"ז מביא קרבן.

נזיר פ"ו, ר"מ פ"ח מנזירות, סה"מ מ"ע צ"ג, סמ"ג עשין קכ"ז.

שעז) {תגלחת טהרה}נזיר שהשלים נזירותו מביא שלש בהמות, כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים, ומביא עם איל השלמים ששה עשרונות ושני שלישי עשרון סולת, אופה מהן עשרים חלות, עשר חלות מצות ועשרה רקיקין, ומביא רביעית שמן ומושח אותן, 1 החלות בולל והרקיקין מושח.2 שוחט החטאת ואחר כך העולה ואחר כך האיל ואחר הזריקה מגלח, גילח אחר ששחט החטאת או העולה יצא,3 ודע דכל מקום דבעי גילוח בעי קרבן.4 ומיהו אין התגלחת מעכב הקרבנות רק למצוה.5 מגלח שערו בעזרת נשים לוקח מן הרוטב של זבחי שלמים לאחר שבשלן ונותן על השער, ואח"כ משליכו לאש תחת הדוד של שלמים, ואם השליכו תחת החטאת יצא.6 ובלשכת הנזירים שהיתה בקרן מזרחית דרומית היתה נעשית, גילח במדינה יצא, ומשליך שערו תחת דוד, ואינו מגלח עד שיהא פתח העזרה פתוח.7 ממורט שאין לו שער אין צריך להעביר תער.8 וצריך לגלח כל שערות ראשו, ובתער דוקא, גילח שלא בתער, או הניח שתי שערות שלא גילח, לא קיים המצוה.9 גילח על הקרבן ונמצאת פסול תגלחתו פסולה ולא עלו לו הזבחים,10 ואם גלח על שלשתן ונמצא קרבן אחד כשר הותר בכל וישלים הקרבנות,11 והשערות אסורין בהנאה.12 נזרק אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות יין ולטמא ולגלח, אע"פ שלא הניף ולא השלים שאר דברים, דשאר דברים רק למצוה הם.13 {תגלחת טומאה}נזיר שנטמא שצריך להתגלח עליה כמו שביארנו במצוה שע"ו, ביום השביעי לטהרתו מגלח, ואם לא גלח בשביעי מגלח בשמיני, וביום השמיני מביא קרבנותיו ומתחיל למנות מיד הנזירות מחדש, והימים הראשונים יפלו,14 ודוקא כשנטמא מיום ג' לנזירות ואילך סותר.15 נזיר טמא אינו צריך לגלח בפתח המקדש, ואינו צריך להשליך שערו תחת הדוד.16 {שאר פרטים}כל מקום שתגלחתו פסולה מונה שלשים יום אחר התגלחת הפסולה ומביא קרבנותיו ומגלח.17 שלש בהמות אלו והלחם הבא עמהם והתגלחת הכל בא מן החולין דוקא,18 ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות.