קריאה מאת גדולי הדור בעד לימוד מצוה יומית

תפילה קצרה לפני הלימוד

הקדמה

שער ספר מצות המלך

מצוה שעד  
שיגדל הנזיר שער ראשו
מצות עשה   קמו  
במדבר ו' ה
 
 
   

משרשי המצוה היות כי הקב"ה ברא האדם משותף מחומר ושכל, ולולא שנתחייב שכלנו לשכון בחומר, בעל תאוות וחטאים, ראוי היה לעמוד ולשרת לפני הקב"ה כאחד המלאכים הנצבים עליו. אמנם אחר שנשתעבד לשכון בחומר מוכרח להשתדל קצת בצרכי הבית אשר ידור בו, כי לא יתקיים הבנין זולתו. ומאחר דעיקר יצירתו לעבודת הבורא, כמה שיוכל למעט בצרכי הבית (החומר) וישים מגמתו לעבודת קונו טוב לו, ובלבד שלא יטוש מלאכת הבית לגמרי ויחריבהו, כי יחשב לו עון אחר שהמלך חפץ להיות בריה כזו. וע"ז אמרו ואל תהי צדיק הרבה וגו' למה תשומם. וזה הוא קדושת הנזיר בהניחו מלאכת הבית, שהוא החומר שלו, וישבור תאוותו במה שאינו חרבן גמור לבית, כגון מניעת שתיית היין וגידול השער, כי בזה יכנע היצר ולא ידלף הבית בעבורו, אבל יתחזק בו עבודת השכל לה' ויתקיים כונת הבריאה מבלי יתמעט עבודת ה' מפני שתוף החומר שבו. וכתב הרמב,ן ז"ל דמה"ט נקרא נזיר חוטא כיון שכבר נכנס בקדושה לא הי' לו להפסיק.

  :מצוה

מראה מקומות עיין מצוה שע"ג.

 :מקור 

שעד) {גדרי המצוה}מצות עשה על הנזיר לגדל שער ראשו כל ימי הזירו להשי"ת, והעובר ומסיר השער בתוך ימי נזירותו בטל עשה זו, לבד מהלא תעשה שנתבאר במצוה שע"ג.1 והסך נשא, כלומר בסם, על שערו אין לוקין על גילוח כזה, מיהו עבר על עשה דגדל פרע.2 והמסיר מקצת שערו והניח עד כדי לכוף ראשו לעקרו אכתי שער הוא ואינו עובר,3 ומיהו נראה דאסור לחתוך אפילו מקצת. {פרטי דיני גילוח}גילח אחר מלאת נזרו קודם שהביא קרבנותיו אינו סותר את נזירותו, י"א שסותר. ומביא הקרבנות, דתגלחת אינה מעכבת והנזירות שלמה.4 ושער נזיר אסור בהנאה,5 והיראים מצוה (שכ"ג) וכן הרמב"ן ז"ל חשבו זה למצות בפני עצמה. {דיני קבלת נזירות}מי שנדר והוא בבית הקברות נזירות חלה עליו, ואפילו שהה שם כמה ימים אין עולין לו, ולוקה על שהייתו שם,6 ועיין בית שערים יו"ד למרן זקיני סי' תל"ט בקושית התוס'7 הא הוי לאו שאין בו מעשה. ואם התרו בו שלא יזיר שם לוקה ואינו מגלח שערו כשיצא משם, ואם נטמא שם באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח עליהן אינו מגלח ואינו מביא קרבן.8 ושנינו בנזיר9 כל כנויי נזירות כנזירות, כיצד מקומות שמשנים את הדיבור ואומרים הריני נזיק נזיח פזיח או פסוח ה"ז נזיר.10 וידות נזירות כנזירות.11 ומה הן ידות, האומר אהא והיה נזיר עובר לפניו הרי זה נזיר וכיוצא בזה.12 {שאר פרטי דינים} נזיר ששתה יין, אפילו שתה ימים רבים אף על פי שלוקה, אינו סותר מנינו מפני כן,13 אבל סותר את מנינו אם נטמא.14 קטן שהדירו אביו בנזיר וגילח או גלחוהו קרוביו בדרך שאסור לנזיר הרי זה גילוי דעת שאינו רוצה בנזירות,15 ודוקא מיד, אבל אם שתק ואח"כ גילח הרי זה נזיר אעפ"כ.16 נזיר שגלח תגלחת טהרה ואח"כ נודע שטמא היה בתוך ימי נזרו סותר הכל, ואם בטומאת התהום נטמא אינו סותר.17 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.

 :משנה הלכות   
1 ר"מ פ"א מהל' נזירות ה"א. 2 שם פ"ה הי"ב. 3 שם הי"א. 4 שם פ"ח ה"ה. 5 שם פ"ו הי"ד. 6 שם ה"ח. 7 נזיר י"ז ע"א ד"ה אילימא. 8 ר"מ שם. 9 ב' ע"א. 10 ר"מ שם פ"א ה"ח. 11 נזיר שם בגמרא. 12 ר"מ שם פרק א' ה"ו. 13 שם פ"ו ה"א. 14 שם ה"ג. 15 שם פ"ב הט"ו. 16 תוס' נזיר כ"ח ע"ב ד"ה גילח או שגלחוהו. 17 ר"מ שם פ"ו הט"ז.
 :מראי מקומות
 
מצוה הבא         מצוה הקודם    
 
מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations