משרשי המצוה, עיין מצוה ש"ע. ועד"ה הנה החל הכתוב ביין, ואחריו חומץ יין, והוא כי היין רומז על דבר המחטיא, וידמה אליו המתחבר לרשע. ובא ללמד דעת להתרחק מן המחטיאו, ולא בלבד מהמחטיאו כי אפילו אדם רע והזקין ותשש כחו עשות רע אל תתחבר לו, וזה חומץ יין וחומץ שכר, שבהיותו יין או שכר היה בכחו להחטיאך, גם שעתה נתקרר חמימותו הרחק ממנו. ועוד תוסיף להרחיק מן הכיעור ודומה לו, היינו משרת ענבים שאינו יין ולא חומץ אבל נשרה בו, והוא אדם שבעצמו אינו רשע אבל נשרה עמהן ומתערב ביניהם. ועוד תוסיף שמירה אפילו דבר שכעת אינו כיעור, אבל אפשר לימשך ממנו דבר מכוער, וזהו ענבים לחים, ולא זה בלבד אלא דבר שהיה ראוי למשוך ממנו דבר רע, אף שנשתנה, והוא אמרו ויבשים שכעת אינו יצא מהם עסיס. ועוד תוסיף פרישות מי שהיה בשכונת הדבר רע, גם אחר שהופרש מן הרע, וזהו מחרצנים שהיו שכנים לתירוש. ועוד תוסיף זהירות גם במי שהתאכסן הרע אצלו, והוא הזג שהיה כנוס בתוכו היין. וכל המתרחק מן העברה ומן הגורם דגורם כל ההרחקות קדוש יאמר לו.

מראה מקומות עיין מצוה שס"ח.

שעב) {גדרי האיסור}קיום המצוה, נזיר שאכל קליפת הענבים בכזית הרי זה לוקה,1 ופחות מכזית וגם במה מצטרף עיין מצוה שס"ח. {האב המדיר את בנו בנזירות}ויש דין מיוחד בנזירות, שהאב מדיר בנו קטן בנזירות, והוא הלכה למשה מסיני, ודוקא אב ולא אם.2 ודוקא שגם הבן מסכים או שתק ולא מיחה,3 אבל אם בנו מיחה בו או אפילו קרוביו שמיחו כשלא שמע הבן הוה מחאה ואינו נזיר.4 אבל אם הסכים הבן או שתק אין מחאת קרוביו כלום.5 והבן אינו יכול לשאול על נזירות שהזירו אביו.6 ועיין נזיר (סי' כ"ז). {נזיר עולם}ויש עוד נזיר עולם, כגון שאמר הריני נזיר עולם או הריני נזיר כל ימי חיי הרי זה נזיר עולם,7 ואסור בכל הדברים שהנזיר אסור בהם, אלא שמגלח ראשו בתער כל י"ב חדש, ומביא שלש קרבנות שנזיר טהור מביא,8 ויש אומרים9 דמגלח אחת לשלשים יום והוא מחלוקת בגמ' נזיר.10 עוד נחלקו הפוסקים אי האי תגלחת מצוה הוא או רשות,11 עיין הנ"ל (סי' ו'). {פחות מל' יום}והמנ"ח12 נסתפק אם חל נזירות פחות מל' יום כגון שאין מקום לחול יותר ע"ש, ופשיט ליה מדברי הרמב"ם13 מי שאמר הריני נזיר יום אחד לפני מיתתי ה"ז אסור לשתות יין ולטמא ולגלח לעולם, מבואר דאפילו יום אחד לפני מיתתו ה"ז אסור לשתות יין ולטמא ולגלח לעולם, מבואר דאפילו יום אחד נעשה נזיר, ולולי דבריו הקדושים אין כאן ראי' די"ל כוונתו שיחול שלשים יום קודם ובזמן שאפשר לחול, וכמו שקיי"ל14 דאומר הריני נזיר יום אחד הר"ז נזיר שלשים יום15 ועיין כ"מ, אלא די"ל קצת ראי' מסתם נזירות דקיי"ל שמא ימות חיישינן ואפ"ה לא חיישינן דילמא ימות קודם שלשים והוה ספק נזירות דקיי"ל להקל, וי"ל דסמכינן אחזקת חיים. ועיין רשד"ם סי' ע"ו. וקצת צ"ע מהריני נזיר ביום שבן דוד בא, ועיין רמב"ם פ"ד16 מנזיר ובי"ש או"ח סי' קמ"ב. {נזיר שמשון}ויש עוד נזירות שמשון, ואסור בתגלחת ויין לעולם, ואינו מביא קרבן בשום פעם ומותר לטמא למתים.17 ונחלקו הפוסקים אי נשאלין עליו, עיין מהרי"ט ח"ב סי' כ"ד ו נזיר סי' כ"ט. ונוהג כמצות הקודמות.