משרשי מצוה זו נגלה לכל רואי שמש, והוא שבח גדול לקדושת עמנו לצרף ולברר עם קדש מפסולת ותערובות ח"ו, ולדעת האמת באשה הנחשדת אם זנתה תחת בעלה ותבא לה משפט הראוי לה או לא זנתה ויהא שלום בין איש לאשתו, מה שלא אפשר לכל גוי ואומה לעשות כן. ועליהן נאמר אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און, כי מי מגלה על בנותיהן כי תזננה ועל כלותיהן כי תנאפנה. ועמנו עם קדש נתקדש בכל דבר שבקדושה ונתן לנו הא-ל ב"ה מופת לדעת ענין זה הנעלם למען קדושת האומה ולמען השלום. וכתב הרמב"ן ז"ל דבכל התורה כולה לא סמכה התורה על הנס והמופת כי אם במקום זה לבד, וזה לפי שאין השכינה שורה אלא על מיוחסים. ושותת בכלי חרס לרמז שאם לא נטמאה נוספת לה חיים ואם נטמאה היא ככלי חרס הנשבר שאין לו תקנה.

מסכת סוטה, ר"מ הל' סוטה, סה"מ מ"ע רכ"ג, סמ"ג עשין נ"ו, יראים קצ"ד, אה"ע סי' י"א וסי' קע"ח.

שסה) {גדרי המצוה}קיום המצוה, אדם מישראל שעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו ואמר לה בפני שני עדים כשרים אל תסתרי עם איש פלוני ולא שמעה לו ונסתרה עם פלוני בפני עדים ושהתה עמו כדי טומאה (שהוא כדי לצלות ביצת עוף ולגומעה) הרי זו אסורה לבעלה עד שתשתה מים המרים ויתברר הדבר אם זנתה או לא.I {מי אינה שותה ודינה כשאינה שותה}וצריך שיהא האיש שקנא לה ממנו מבן ט' שנה ויום אחד ולמעלה, II ופחות מבן ט' אין ביאתו ביאה.III ודיני המצוה שיהא הבעל והאשה שניהם בריאים, הי' אחד מהן סומין או אילמים או חגרים או חרשים או כרותי יד אינה שותת.IV אמרה טמאה אני או שאמרה איני רוצה לשתות אין כופין אותה אלא תצא בלא כתובה ואסורה לבעלה לעולם, V ואסור להחזירה אפילו נתברר אח"כ בעדים שלא זנתה.VI וצ"ע באם הוזמו עדי סתירה לאחר שגרשה. {אין האיש מנוקה מעון}בא עליה בעלה אחר שנסתרה אינה שותת.VII בא הבעל ביאה אסורה מימיו אינה שותת לפי שאין האיש מנוקה מעון, ואם שתתה אין המים בודקין אותה, ונוטלת כתובתה ויוצאת ונאסרת על בעלה לעולם.VIII וכל מקום שנאסרה על בעל נאסרה לבועל שקינא לה ממנו.IX {סדר השקאתה}סדר השקאה הבעל מביאה לב"ד הגדול שבירושלים, ומלוין אותו שתי ת"ח שלא יבא עליה בדרך, ומדברין על לבה בב"ד ומיגעין אותה ממקום אל מקום כדי שתודה ולא יצטרכו למחות שם שמים.X עמדה בדבורה שלא נטמאה משביע אותה הכהן ועושה לה כל הפרשה הכתובה בתורה,XI כותב על הקלף הכשר כמו לס"ת לשמה ובדיו שיוכל להמחות,XII נוטל עפר מקרקע ההיכל, ונותן אל המים חיים עד שיראה על פני המים ונותן למים דבר מר ומוחק לתוכן המגילהXIII ומשקה,XIV אם טהורה היא מותרת אפילו לבעלה כהן,XV לא רצתה לשתות לאחר שנמחק השם מערערין אותה בעל כרחה,XVI ואם אמרה טמאה היא אין משקין אותה.XVII {בזה"ז ושאר כללים}ובזה"ז שאין מי מרים אסור לקנא לאשתו, ואם קנא לאשתו ונסתרה נאסרה על בעלה עולמית, ואפילו בינו ובינה בלי עדים אין לקנא.XVIII וצריך להזהיר על זה עמא דבר שלא יאסרו נשותיהם עליהם. ונוהג בכל מקום ובכל זמן לענין קנוי ובזמן הבית להשקאה. וגם בזמן הבית כשרבו הנואפים הפסיקו מלהשקות.XIX