משרשי המצוה כי הדיבור עושה רושם גדול למעלה, הן לטוב והן להפכו. כי יש מלאכים מליצי יושר לוקחין הדיבור ומעלין אותו לפני אדון כל תחת כסא כבודו ואומרים הרי פלוני התודה על כל חטאיו ואמר נחמתי כי עשיתי. גם כי ווידוי הפה בדמע מעיד על פנימיות הלב, שנהפך לאיש אחר ושהוא מאמין באמת כי גלוי וידוע לפניו ב"ה כל מעשהו, ומתוך הזכרת החטא בפרט ובהתנחמו עליו יזהר ממנו יותר פעם אחרת לבל יהיה נכשל בו עוד. מאחר שיאמר בפיו כזו וכזו עשיתי ונסכלתי במעשי יהיה נגדר שלא לעשות כן, דהאיך יתוודה לה' בפיו ולבו בל עמו. גם כי הקול מעורר הכוונה, אף שעיקר החרטה הוא עזיבת החטא וקבלה בלב על להבא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד.

יומא ל"ו ופ"ב, ר"מ הל' תשובה, סה"מ מ"ע ע"ג, סמ"ג עשין ט"ז, סמ"ק סי' נ"ג, או"ח סי' תר"ז.

שסד) {מצות ווידוי}מצות עשה על כל זרע מישראל להתוודות לפני השי"ת אחר שחטא ועבר על מצות ה' בין עשה ובין לא תעשה, בין בזדון ובין בשגגה, על כל דבר פשע לאחר שעשה תשובה והתחרט על החטא צריך להתוודות בפה, ויאמר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך וכך וכך עשיתי (ויפרש החטא בשפתיו) והרי נחמתי ובושתי ממעשי הרעים ולעולם איני חוזר לעשות דבר הזה, וכל המרבה להתוודות כפי צחות לשונו ורגשי לבו הרי זה משובח. ואע"פ ששב בכל לבבו והביא קרבנו בזמן הבית מצוה עליו להתוודות בדברים.1 {מצות תשובה}ובכלל המצוה הוא ג"כ תשובה, דכתיב (דברים ל') ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. והתשובה היא שיעזוב החוטא חטאו ויגמור בדעתו בהחלט שלא יחטא עוד עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד.2 והאחרונים3 תמהו על הרמב"ם ז"ל למה לא מנה מצוות תשובה במנין תרי"ג. {שאר עניני תשובה}וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד4 (עי' שו"ת ח"ב סי' כ"ח דמ"ה) ואמרו ז"ל5 אפילו יחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו. וכתב הרמ"ע מפאנו שהוא מטעם ערבות דמאחר דישראל ערבים זה לזה א"כ כל זמן שלא מחלו לאחד מישראל בסוף העולם אכתי נשאר עליו חוב ערבות ישראל חברו, ואי אפשר לו למחול על כל, עד שמוחלין לכל העולם כולו. ובזה יש ליתן טעם שמתוודין בציבור אפילו על עבירות שלא עברו עליהן בודאי, ועיין אלה המצות כאן ועוד מפרשים שדברו מזה, אבל כיון שישראל ערבין זה לזה א"כ מתודה בשביל חטא אף שלא עבר דלמא חבירו עבר. וד' מיני תשובה הם תשובת הגדר, תשובת הכתוב, תשובת המשקל, תשובת החרטה, ועיין רוקח הגדול מזה. עבירה שעבר בגלוי ומפורסמת יתודה עליה בגלוי ויתבייש וימחלו לו, עבירה שעבר בסתר יבקש מחילה בינו לבין קונו וירבה בתשובה וודוי,6 כי האומר הקב"ה וותרן הוא יוותרו מעיו,7 ומקלעין נשמתו בכף הקלע (שמואל א' כ"ה), וכל הקרבנות וודוי אינם מכפרים עד שישוב אל ה' בחרטה גמורה וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח עם התשובה,8 ונותנין לו שכר כאלו חי מאותה שעה עד סוף העולם, ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ובעכו"ם יש מחלוקת אי מועיל בהו תשובה9.