משרשי המצוה מה שנתבאר במצוה הקודמת, ואם ימכר המעשר לא תתקיים הכוונה בזה לעלות לירושלים. זולת כי מעשר בהמה קודש הוא כדכתיב העשירי יהיה קודש לה'. ואינו שלו כשאר קדשי המזבח, ולכן לא ימכר ולא יגאל. ומכל מקום לאחר שהקריב החלב והדם זכה בו לאכלו בירושלים. ואם נפל בו מום נדחה מקדושה ונאכל לבעלים. ועד"ה כתב מהר"י חיות כל אשר יעבור תחת השב"ט העשירי יהיה קודש, כלומר כל אשר יעבור כל השנה עבירות, והוא ראוי לענוש בשבט עברתו, משיעבור תחת השב"ט, ר"ת שב ט', היינו ששב ט' ימי תשובה שנתכנע בט' ימי תשובה לה', אז העשירי שהוא יום הכפורים יהיה קודש לה' וכאלו לא חטא, לא יבקר בין טוב לרע, כי יום כפורים מכפר לשבים, ואז כל העדה כלם קדושים.

מעשר שני פ"א, ר"מ פ"ו מבכורות, סה"מ ל"ת ק"ט, סמ"ג לאוין שד"מ.

שסא) {גדרי האיסור מדאורייתא ומדרבנן}המוכר בהמת מעשר הראוי למזבח, באיזה אופן שהוא, או פודהו עובר בלאו ואין המכר קיים.1 ומדברי סופרים שאסור למכור אפילו בהמת מעשר בעלת מום, ואפילו שחוטה בין תם ובין מעלת מום, גזירה שמא ימכרנה חי', ולפיכך אמרו שאין שוקלין ממנה מנה כנגד מנה מפני שנראה כמוכר.2 {המותר למכור}ומותר למכור חלב וגיד ועור ועצמות בעלי מום ששחטו, ואם הבליע דמי הבשר בדמי העור והחלב והגידין ומכר הכל בהבלעה מותר, היו דמי העצמות יקרים והבליע דמי הבשר בעצמות מותר.3 מעשר בהמה של יתומים שנשחט במומו מותר למכרו כדרכו, מפני השבת אבדה ליתומים לא גזרו עליו.4 {מלקות}וכתב הר"מ5 ויראה לי שהמוכר מעשר לא עשה כלום ולא קנה לוקח, ולפיכך אינו לוקה. ובמל"מ הקשה על הר"מ מש"ס זבחים6 דאמרינן למאי נפקא מינה למלקי משום לא יגאל. ובהגהות מהר"ם שיק מצ' שס"ב על ס' מצ"ה כתב לישב דהרמב"ם כתב להוציא דלא נימא בדיבורא איתעביד מעשה כמו מימר דמ"ש הקדש מקנין, לכן כתב הרמב"ם דאין הקנין חל וממילא פטור. ודבריו צ"ע, חדא דודאי שנא ושנא הקדש מקנין, דהקדש בדיבורו איעביד מעשה, מבהמת חולין נעשה בהמת הקדש, וא"כ נעשה מעשה ושינוי בגוף הבהמה, משא"כ בקנין שלא נעשה מעשה בגוף החפץ אלא שינוי בבעלים. שנית דמעיקרא דדינא פירכא, דהרי הרמב"ם לא פסק גם הא דרבי יוחנן תמורה ג' שאני מימר דבדיבורו איתעביד מעשה, ועין מנ"ח מצוה שס"א, ודבריו ג"כ מקושי הבנה הם. ומלשון הרמב"ם יראה לי וכו', משמע דקאי אמכירה, ודו"ק היטיב. {כללים}ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, וגזרו חז"ל שלא לעשר בזמן הזה ואם עבר ועישר יאכל במומו לבעלים.7 חסל ספר ויקרא ותהלה לאל חי אקרא, ובמצות שנצטוונו על ידי משה מההר, אתחיל ספר במדבר.