משרשי המצוה כיון שנתן דעתו ומחשבתו על בהמה זו שתתקדש קדושת הגוף חלף בהמת הקדש שלו ותחול עליה קדושה, מיד נתפסה בהמה זו בכל קדושה שיש לה לבהמת הקדש ונתפשטה הקדושה בכל חומר ההקדש. ומכל מקום לא פקעה קדושת הראשונה ממנה עד שתצא הראשונה לחולין, כי התורה קנסו כיון שעבר אמימרא דרחמנא שצוה לא להחליפנו, ואי עביד לא מהני ונשארו שניהם קודש, כי לא נעקרה הקדושה מראשונה אלא נתפשטה גם על השניה, והבן. ועד"ה כי מוסיפין מחול על הקודש, ולכן החול נעשה קודש אבל לא מקודש על החול ולא יצא הקודש מקדושתו. ובמצ"ד כתב כי שמא בהמה זו תם גלגולה (עיין מצוה שנ"א), וזה רוצה לדחותה, לכן מזמין השי"ת לזה הממיר אחרת כיוצא בראשונה והיו שניהם קודש ועולים ע"ג המזבח ונתקנו שניהם, כי הוא ית"ש חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ולכן אין דין תמורה בעופות. ואף על פי שכל המצות חוקי התורה הן ראוי אתה להתבונן בהם, כל שאתה יכול ליתן בהם טעם תן (רמב"ם ז"ל).
|
:מצוה |
שנב) {גדרי המצוה}קיום המצוה, צוה הקב"ה שהממיר בהמה בבהמה, כמבואר במצוה הקודמת, התמורה תהיה קודש כקדושת הקרבן שתפס בה, והוא מ"ע.1
{דיני תמורות קרבנות}ואין וולד בהמת הקדש עושה תמורה.2 והנה תמורת עולה תקריב עולה, ואם לא היתה ראויה להקרבה תמכר ויביא בדמיה עולה, ונקבה תרעה עד שתפול בה מום ותמכור ותקריב בדמיה, תמורת חטאת תמות, תמורת אשם תרעה עד שתפול בה מום ויפלו דמיה לנדבה, תמורת שלמים תקריב שלמים, תמורת תודה תקריב תודה אלא שאינה טעונה לחם, תמורת פסח שהמיר קודם חצות בע"פ תרעה עד שתפול בה מום וימכור ויביא בדמיה שלמים, לאחר חצות היא עצמה תקריב שלמים, בכור ומעשר תמורתן ירעו עד שתפיל בהם מום ותאכל. 3 תמורת הבכור לכהנים והמעשר לבעלים.4 כל התמורות שהיו בעלי מומין קבועים מתחילתן הרי אלו יפדו ואינן יוצאין לחולין לכל דבר שיהו מותרין בגיזה ועבודה לאחר פדיונן, שהקדישה חלה על בעלת מום קבוע שנאמר רע בטוב.5 בהמה שהקדישה חצייה עולה וחצייה שלמים תמורתה כמוה.6
{שאלה בתמורה}ואין נשאלין על התמורה דהא אפילו בטעות חל התמורה,7 ומיהו אם שאל על גוף הקרבן והתירו לו ויצאה לחולין למפרע גם התמורה הותרה, דמאחר דאין העיקר קדוש תמורתה אין לה במה לתפוס הקדושה.8 ובמקום אחר9 נסתפקתי אם לוקה כהאי גוונא על התמורה כיון דעבר אמימרא דרחמנא קודם ששאל, או דילמא כיון ששאל הוברר הדבר דלא עבר. תוך כדי דבור לאו כדבור דמי בתמורה.10
{שאר פרטים}ואין תמורה בקרבן צבור.11 ואינו נוהג בעופות.12 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר ולא נהג קדושה בתמורה בטל עשה זו לבד האיסור דמשתמש בקדשים.
|
:משנה
הלכות |