משרשי המצוה לפי שהאדם ישתתף בעליונים בדבור ובמחשבה, והוא החלק הנכבד שבו שנקרא אדם, נפש חיה כתרגומו והות באדם לרוח ממללא, כי שאר חלקי הגוף מתים הם, ואם יפסיד האדם זה החלק הטוב ישאר הגוף מת אין חפץ בו. ולכן נתחייב לקיים דבורו במה שהוא משתמש בו בהקדשות וצדקות. ואף ביתר עניני העולם, אף על פי שלא נתייחדו בהן עשה ול"ת, הזהירו חכמים שלא ישנה האדם בדבורו. וגם תקנו לקללו במי שפרע למי שאינו עומד בדבורו. ובמדרש תנחומא דרשו מגיד דבריו ליעקב וגו', אמר להן הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין שלכם מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני, אמר הקב"ה לישראל בזכות הערכין אני מציל אתכם מעריכת גיהנם.

ערכין פ"א ה', ר"מ פ"א מערכין, סה"מ מ"ע קי"ד, סמ"ג עשין קכ"ח.

שנ) {גדרי המצוה}קיום המצוה. האומר ערכי עלי, או ערך פלוני עלי, חייב ליתן לבדק הבית1 כסף כפי ערך הקצוב בתורה לפי שנות האדם.2 {ערכין לפי השנים}והיינו לזכר משנולד עד יום שלשים, ויום שלשים בכלל, אין לו ערך כלל, מיום ל"א עד מלאת חמש שנים לזכר, ויום מלאת בכלל, לזכר חמשה שקלים ולנקבה שלשה שקלים, מיום שנכנס לשנת שש עד מלאת עשרים שנה הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרה שקלים, מעשרים ואחת עד תשלום ששים שנה הזכר חמשים שקלים ונקבה שלשים שקלים, מששים ולמעלה כל ימי חייו, הזכר ט"ו שקלים ונקבה עשרה שקלים.3 ואין חלוק בערכין בין אם הוא אדם נאה לאדם מכוער, בין חולה לבריא, ואפילו סומא או גידם, הכל נערכין לפי השנים שהם, והוא מגזירת הכתוב.4 ולפלא שלאחר ששים שנה ערך שוי הזכר ירד יותר לפי אחוזים מהנקבה, והוא על דרך שאמרו ז"ל5 סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא וכו'. האומר דמי פלוני עלי משלם לפי ערך שויו שהוא שוה למכור בשוק, לפי שנדר בדמי שויו ולא בערך של תורה.6 {דיני השג יד}ויש דין השג יד בערכין, כלומר שאם העריך אדם גדול ונתחייב נ' שקלים, והוא עני ואין לו אלא סלע, נותן הסלע שיש לו בידו ונפטר, ואפילו נתעשר לאחר כך אין השאר עליו חובה,7 ודוקא שיש לו עכ"פ סלע, אבל אם אין לו סלע ישאר הכל עליו חובה עד שיעשיר וישלם הכל.8 היה עשיר בשעת הערך והעני עד שעת הערכת הכהן, לרמב"ם9 משלם כעשיר, ולתוס'10 כעני כיון דבשעת ערך הכהן היה עני. עני והעשיר נותן ערך עשיר, עני והעשיר והעני נותן ערך עני.11 {שאר פרטים}ואינו משלם עד שיעמוד בדין, לפיכך מת קודם שיעמוד בדין אין היורשין חייבין, עמד בדין ומת יתנו היורשין.12 והממון לבדק הבית, ונותנו לכהן הגבאי.13 עכו"ם, דעת הרמב"ם דאינו מעריך, ודעת הראב"ד דמעריך כישראל.14 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ומכל מקום אמרו חכמים15 דבזמן הזה לכתחלה אין מעריכין.