משרשי המצוה לפי שעם ישראל נברא לעבודת הבורא יתברך שמו, וצריכין הם לעבדים לשמש אותם, ואם אין להם עבדים מן העכו"ם לא יוכלו להשתעבד שכולן משועבדים לו ית"ש. וז"ש ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו, כלומר ובכן לא תצטרכו להתעבד באחיכם ותהיו כולם נכונים לעבודתו ית"ש. ובהיות יסוד המקרא הזה כדי שירבו בני ישראל בעבודת בוראם התירו חכמים מפי הקבלה לבטל מצוה זו במקום מצוה, ואפילו בשביל מצוה דרבנן אם הוא מצוה דרבים כגון שלא היה עשרה בבית הכנסת מותר לשחרר עבד ואפילו שתים להשלים המנין. ועד"ה כי העכו"ם מסטרא דשמאל, ויהיה השמאל משועבד לימין לעולם, ולפי שהיו מכעיסין את בוראם, ואתה תשוב ושמעת בקול ה' אלקיך.

ברכות מ"ז גיטין ל"ה קדושין כ"ד ב"ק כ"ו, ר"מ פ"ה מעבדים, סה"מ מ"ע רל"ה, סמ"ג עשין פ"ז, יו"ד סי' רס"ז חו"מ סי' קצ"ז.

שמז) {גדרי עבד כנעני}קיום המצוה. בן נח זכר או נקבה מאיזה אומה שהוא, המוכר עצמו או שמכרוהו אביו עכו"ם לישראל לעבד או שפחה, הרי זה עבד או שפחה לעולם, ומלין וטובלין את העבד, והשפחה טובלין אותה לשם עבדות, ונתחייבו במצות כנשים.1 וצריך בית דין של שלשה וביום לקבלת העבדות, עי' רמב"ם פי"ג מא"ב. ובמקום אחר2 הארכתי לענין זמן בעבד זכר מתי נעשה בר עונשין די"ג שנה הלכה למשה מסיני הוא ולישראל נאמרה ולא לעכו"ם, ואולי עבד אפילו זכר שנתחייב במצות כנשים ואפשר הכ"נ לענין עונשין. עכו"ם שהיה לו עבד עכו"ם ומכרו לישראל, אם קדם העבד וטבל עצמו לשם בן חורין יצא לחרות, ואין קונה קנין הגוף רק במילה וטבילה לשם עבדות,3 ודעת הר"מ4 דעכו"ם שמכר עצמו יש בו תיכף קה"ג. המשחרר עבדו עובר בעשה, ולמצוה מותר לשחררו ואפילו מצוה דרבנן דרבים.5 {דרכי קנייתו ושחרורו}עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ובחלופין ובמשיכה, וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים שיתנו לאדון על מנת שישתחרר, או בשטר שכתב לו רבו, או ששחת לו רבו אחת מראשי אבריו בכוונה.6 השיאו רבו בת חורין או שהניח לו תפילין על ראשו, וכיוצא באלו שאין חייבין בהם אלא בני חורין, יצא לחירות בכך וכופין את רבו לתת לו גט שחרור.7 שפחה שבא עליה האדון יש אומרים שיצאה לחרות. 8 {עבודתו}ויכול לומר לו האדון לעבדו הכנעני עשה עמי ואיני זנך.9 ומותר לעבוד עמו בפרך, ואע"פ שהדין כן מדת חסידות ודרכי חכמים שיהא אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו מכל מאכל ומכל משתה, חכמים הראשונים היו מותירים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין ו מקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה, ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי ע"ז, אבל זרעו של אברהם אבינו ע"ה והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך (מלשון הרמב"ם ז"ל)10 {כללים}ונוהג מצוה זו בזכרים ונקבות לעולם, ואשה אלמנה שמת בעלה והניח לה עבדים אולי מותרת לשחרר עבדה אם לא תוכל למכרם, כי אסורה להיות לה עבדים מפני החשד.11