משרשי המצוה מה שמבואר בקרא כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים, וכולנו בני איש אחד נחנו ואין לאח להשתעבד עם אחיו השני בעבודת הפרך. ומתוך זה יתן האדם אל לבו כי האומה שלנו היא הנכבדת מכולם, וגם הוא אחינו בשרינו הוא עם קדוש ממקור קדוש מחצבתו, ולפיכך גם הגופות לא יהיו משועבדות לדבר בעולם זולת ליוצר כל ית"ש. ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו, ויתן אל לבו כמו שזה העבד עברי נמכר לו מפני דחקו או שמכרוהו בי"ד שגנב מחמת דחקו, כן אפשר שיקרה גם לקונה אותו או לאחד מבניו אם יגרום לו החטא ח"ו, ומתוך מחשבתו זאת יזהר מחטא להשי"ת. ועוד בו תועלת אחרת, שילמד האדם נפשו במדת החסד והרחמים, ויתרחק ממדת האכזריות הרעה, וילמוד לאהוב כל נפש מישראל כנפשו.

מכילתא, תו"כ, ר"מ פ"א מעבדים, סה"מ ל"ת רנ"ז, סמ"ג לאוין קע"ו.

שדמ) {ב' מיני עבד עברי}קיום המצוה, דע כי ב' מיני עבד עברי הם, ודיניהם חלוקים במקצת ושוין במקצת. א) ישראל שגנב מישראל חבירו ואין לו לשלם גניבתו ומכרוהו בית דין בגניבתו, ב) מוכר עצמו מחמת דחקו שאין לו מה לאכול (ועיין לעיל מצוה מ"ב).1 {עבודות האסורות}ואסור לו לישראל הקונה עבד עברי לעבוד בו עבודת עבד כנעני, היינו עבודה שיש בה בזיון והכנעה, כגון שיוליך לפניו כליו לבית המרחץ, או יחלוץ לו מנעליו, או שיוליך אחריו ספסל קטן שעושין לישב עליו בכל מקום כשהן יגעין בדרך, אלא נוהג עמו כשכיר, שנאמר כשכיר כתושב יהיה עמך, ומותר לספר לו שערו ולכבס לו כסותו ולאפות לו עיסתו, אבל לא יעשה אותו בלן לרבים, ואם היתה אומנותו זאת קודם שנמכר הרי זה עושה, אבל לא ילמדנו בתחלה מלאכה כלל אלא אומנות שהיה בה היא שעושה כשהיה מקדם, במה דברים אמורים בעבד עברי מפני שנפשו שפלה עליו במכירה, אבל ישראל בן חורין שלא נמכר מותר להשתמש בו כל מלאכה כעבד, שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו.2 וכן אם השכיר עצמו ליום למלאכה זו מותר.3 {חיובי האדון כלפי עבדו העברי}כל עבד עברי או אמה העבריה חייב האדון להשוותן לו במאכל ומשקה בכסות ובמדור, שנאמר כי טוב לו עמך, שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר, או אתה בכפר והוא בכרך, היה לו כסת אחד נותן לו לעבדו והוא ישן על הארץ, מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי לעצמו כקונה אדון לעצמו,4 וחייב לנהוג בו מנהג אחוה שנאמר5 ובאחיכם בני ישראל, ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות באותן עבודות שהוא עושה לו.6 {כללים}ונוהג בזמן שהיובל נוהג בזכרים ונקבות. ואין לוקין על לאו זה.7