משרשי המצוה לפי שהרבית גורמת אכזריות לבני אדם, שנוטל מעני חייו שיש לו לפרנס אשתו ובניו הקטנים, והוא דוחק עליו ונוטל את נפשו. ולכן נקרא נשך, דדמי לנשיכת הנחש לאט לאט מתפשט עד שמגיע ללב, כך הרבית מתרבה עד שנוגע האדם בלבו. ואין ראוי להתנהג עם ישראל רק במדת הרחמים והחסד. והוכפלו האזהרות וההתראות בזה לפי שחמדת הממון יכולה לפתות האדם ולהורות היתר לעצמו, ולומר איך אני מלוה מעותי ויהיו בטילות אצל פלוני, בא הכפל לזרז הענין. ואם יאמר אתלה מעותי בגוי, אמר ויראת מאלוקיך אני ה'. וכל המקבל רבית באיזה אופן שהוא סופו להיות מתמוטט ומתרושש ואבד העושר, וענשו גדול מאד מאד עד שאמרו רז"ל המלוה ברבית אינו קם לתחית המתים, בינה זאת (ועיין לעיל מצוה ס"ח).

ב"מ פ"ה, ר"מ פ"ד ממלוה, סה"מ ל"ת רל"ה, סמ"ג לאוין קצ"א, סמ"ק סי' ר"ס, יו"ד קנ"ט וק"ס.

שמג) {סוגי רבית}קיום המצוה, המלוה לישראל ברבית עובר בששה לאוין, עיין לעיל מצוה (ס"ח). וג' מיני רבית הן, רבית קצוצה שאסור מן התורה, ואבק רבית מדרבנן, ורבית מפני שלא יערימו. {רבית דאורייתא}רבית מן התורה, כל מי שאמר לחבירו הלויני מנה ואני אתן לך בכל יום פרוטה עד שאפרענו לך, וכן שאמר לו הלויני מאה דינרים במאה ועשרם לשנה, וכן המלוה מעות ומשכן לו בית או פירות, והלה אוכל ממנו עד שישלים לו המעות מבלי שינכה לו כלום מההלואה בשבילו, הרי אלו וכיוצא באלו כל שהוא אגר נטר אסור מן התורה, ואם לקח בית דין מוציאין אותו ממנו.1 {רבית דרבנן}רבית דרבנן כיצד, כגון אין פוסקים על הפירות עד שלא יצא השער כשלא היה לו מאותו מין, ואם היה לו מאותו מין מותר, היה לו מאותו המין אלא שמחוסר מלאכה אחת או שתים פוסק, אבל חסר ג' מלאכות ה"ז כמי שאין לו מאותו המין.2 ואין מקבלין ממון על תנאי שיהא הקרן קיימת לבעל הממון על המקבל לשלם, ויטול חלקו בריוח,3 אלו וכיוצא באלו הוי רבית דרבנן. {הערמת רבית}הערמת רבית, כגון שאמר אדם לחבירו הלויני מנה וא"ל מנה אין לי חטים יש לי ונתן לו חטים במנה וחזר ולקחם בצ' דינרים הרי זה אסור משום הערמת רבית.4 ויש ליזהר לבעל נפש ולהתרחק מכל ענין שיש בו הערמת רבית, וכל המחזיר אחר צדדין ליטול רבית בסופו מתרושש, ופרוטה אחת של רבית גורמת לאדם לאבד כמה אוצרות של ממון שלו.5 {עיסקאות האסורות והמותרות}ואסור להלוות מעות קרוב לשכר ורחוק להפסד,6 וראו רביתינו ז"ל גודל המכשול וצורך השעה ועמדו ותקנו שטר היתר עסקא להמוכרחים לכך,7 ומוטב שיאכל בשר כוס כוס, וכל מי שיש לו מעות שנראה לו כעין רבית יעשה שאלת חכם כדת מה לעשות, ויש להזהיר בפרט במדינה זו בענין המשכנתאות (מארגעדז בלע"ז) על הבתים, או מי שיש לו מעות בבאנקים ושואלים או הסוחרים המשלמים רבית על הסחורות, כי זה הכל רבית דאורייתא. ועל קאסא ושקאנטא יש להתיר ובלבד שלא ישלם לו רבית ודאי לאחר שעבר הזמן תשלומין, כי אז כבר עבר בכל הלאוין ויש להזהיר בזה על הסוחרין. {שאר פרטים}נכסי הקדש אין בהם משום רבית,8 ובנכסי יתומים יש בזה תנאים.9 ודיני רבית מרובים הם וא"א לפורטם, ואין זה כוונתי בספרי זה. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות ואין לוקין עליו מפני שניתן להשבון.