קריאה מאת גדולי הדור בעד לימוד מצוה יומית

תפילה קצרה לפני הלימוד

הקדמה

שער ספר מצות המלך

מצוה שלט  
והארץ לא תמכור לצמיתית
מצות לא תעשה   רז  
ויקרא כ"ה כ"ג
 
 
   

משרשי המצוה מה שביאר הקרא כי לי הארץ, ואיך ימכור האדם מה שאינו שלו ואף על פי שנתרצה הלוקח לשלם למוכר על דבר שאינו שלו, מכל מקום אינו מקח ואי עבד לא מהני, כי הקב"ה לא נתנו לו על תנאי זה למכרו והוה כלוקח גזלה, ואף שאינו מקח מכל מקום לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא. וא"ת כבר החזיק בה המוכר והרי הוא שלו ויכול למכרה, חזקה בטעות הוא כי לא נתיאשו הבעלים, כי גרים ותושבים אתם עמדי, לפי שאני חי וקיים לעד ואתם הווים ונפסדים עמדי, כלומר בערכי אתם גרים, ובערככם אתם תושבים, ומכל מקום הארץ לא תמכר לצמיתות. ודעת הרמב"ן ז"ל דלאו זה בא להזהיר שלא למכור הארץ לגוי שיחזיק בה לעולם, אבל לישראל יחזיר ואין כאן מלקות, ואם התנה עם העכו"ם להחזירה מותר למוכרה לו.

  :מצוה

ב"מ ע"ט, ר"מ פי"א משמיטה, סה"מ ל"ת רכ"ז, סמ"ג לאוין רע"ה.

 :מקור 

שלט) {גדרי האיסור}קיום המצוה, המוכר שדהו בא"י והתנו ביניהם שיתקיים מכרם לעולם עברו על לאו זה, אף על פי שאין התנאי מועיל והיובל מפקיעו בעל כרחו, שאי אפשר להתנות על מה שכתוב בתורה. ונאמר לאו זה על הארץ שנתחלקה לשבטים, אלו דברי הרמב"ם ז"ל.1 והרמב"ן ז"ל2 חולק ומפרש לאו זה שלא למכור הארץ לעכו"ם שיחזיק בה לעולם, אבל הישראל יחזיר. והמוכר שדהו לסכום שנים כגון לששים שנה או פחות או יותר אינו חוזר ביובל, שאינו חוזר ביובל אלא שדה הנמכר לעולם או נמכר סתם שאז שניהם עוברים בלאו ויוצא ביובל,3 אבל כל זמן שמזכירים סכום שנים אין זה לצמיתות.4 {אכילת שתי תבואות}והמוכר שדה אחוזתו שתי שנים ראשונים אסור לגואלו ואפילו שניהם רוצים, ואפילו התנו שיחזור בתוך שתי שנים בטל התנאי דגזה"כ הוא, וצריך להיות שתי שנים מעת לעת.5 וצריך הלוקח לאכול ממנו שתי תבואות בשני שנים, היה שנת שדפון וירקון אינו עולה מן המנין,6 הניחה הלוקח בורה ולא אכל איהו דאפסיד אנפשיה.7 מכרה שנה קודם היובל אוכל שנה אחת אחר היובל,8 ויוצא מיד שהיובל כבר הפקיעו, ושנת היובל או השמיטה אינו עולה מן המנין דאינו שנת תבואה.9 מכר האחד לשני ושני לשלישי, הראשון פודה בשני למכירתו כי הכל לטובת בעל הקרקע.10 {גרעון כסף}לא היה לו מעות לפדותו אסור למכור שדהו אחרת לפדותו,11 אלא פודהו בגרעון כסף אם יש לו או ביד קרוב לגאול, ומחשב לפי השנים עד היובל.12 השביחה השדה בינתיים גואל כפי המכר, ואם השביחה הלוקח השבח ללוקח.13 {שאר פרטים}האחין שחלקו לקוחות הן לדעת הרמב"ם.14 ירושת הבעל אינה חוזרת ביובל.15 הבכור והמייבם אשת איש יוצא ביובל.16 מכרה בשנת היובל עצמה אינה מכר וחוזרין הדמים.17 ומנ"ח נסתפק במוכר לס' שנים והשני מכר לאחר סתם אם יוצאה ביובל מהשני לראשון, ולענ"ד פשוט מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ואינו חוזר, ועיין חנוך מצוה ש"מ במכר בית בבתי ערי חומה ומכר ראשון לשני בתוך השנה מונין לראשון, שהראשון מכר לשני כל זכות שתבא לידו, ואלו עמד בראשון כבר היתה מוחלטת, ע"ש והכ"נ, ועוד דליכא ושב לאחוזתו. ונוהג בארץ ישראל בזמן שבנ"י יושבים עליה בזכרים ונקבות ולענין מלקות תלוי במחלוקת.18

 :משנה הלכות   
1 פי"א מהל' שמיטה הלכה א'. 2 ברמב"ן עה"ת בהר כ"ה כ"ג, ובספר המצות ל"ת רכ"ז. 3 ר"מ שם ה"ב. 4 עיין מנ"ח. 5 ר"מ שם ה"ט. 6 שם ה"י. 7 שם הי"א. 8 שם הי"ב. 9 מנ"ח. 10מנ"ח. 11 ר"מ שם הי"ז. 12 שם ה"ד 13 שם הט"ז. 14 שם ה"כ. 15 שם הכ"א. 16 שם ה"כ. 17 שם הי"א. 18 לדעת החינוך להרמב"ן אינו לוקה ולרמב"ם לוקה, אך לדעת מל"מ אף לרמב"ם אינו לוקה, עיין מנ"ח.
 :מראי מקומות
 
מצוה הבא         מצוה הקודם    
 
מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations