צוה הקב"ה לדון בדין מקח וממכר, שנאמר (ויקרא כ"ה י"ד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך. משרשי המצוה כי יש דברים נקנים במשיכה ויש שנקנים בהגבהה ויש בכסף או בשטר או בחזקה. ואם קנה דבר באחד מדרכי הקנין אין שום אחד מהם יכול לחזור בו, והם קיום וישוב העולם, שאם לא נתנה התורה גדר לקיום הקנינים בין איש לרעהו אז איש את רעהו חיים בלעו, וירבו הקטטות והמריבות בין שני אדם כשאחד ימכור דבר ויעלה המקח ויחזור בו המוכר, או שירד ויחזור בו הלוקח והוא כבר עשה לו הכנות על כסף זו וכיוצא בזה, ויש לו לשלם חובו לשלישי ואם לא ישלם יאבד את כל אשר לו. אבל כאשר עשתה התורה גבולים בעניני מקח וממכר, הוא ולא אחר, ואין אחר קנין כלום, ואם נסתפחה שדהו נסתפחה לו ואם הרויח מזלו גרם. וכבר ידעת שכל הדברים מתקיימין ע"י הקנין בסוד וזאת התעודה בישראל שלף איש נעלו ונתן לרעהו, וקנין סודר במקום שלף איש נעלו, אלא שרצו להסתיר הענין (מצ"ד מ' ת"צ).

קדושין נ"ה וכולה נזיקין, ר"מ הל' מכירה, סה"מ מ"ע רמ"ה, סמ"ג עשין פ"ב, חו"מ מסי' קפ"ט עד רכ"ו.

שלו) דיני מקח וממכר רבים הם ומבוארים ברמב"ם הל' מקח וממכר ובש"ע חו"מ, ואי אפשר לבארם בקיצור כפי דרכינו בחבור זה. {קניני קרקע}והנה הקרקעות והעבדים יש בהם ד' קנינים ואלו הן כסף, שטר, חזקה, וקנין סודר.I {קנין כסף}בכסף כיצד כגון שנתן לו פרוטה או שוה פרוטה, ובפחות משוה פרוטה לא קנה לעולם.II ודוקא ישראל מישראל אבל ישראל מעכו"ם או עכו"ם מישראל קונה אפילו בפחות משו"פ..III ובמנ"ח נסתפק בישראל אם אצל הלוקח שוה פרוטה ואצל המוכר אינו שוה, ולפענ"ד כיון דסמיכת דעת דשניהם בעינן, בעינן נמי שיהיה שו"פ לשניהם, וראיה ברורה מהמוכר איסורי הנאה לחולה שיש בו סכנה שמותר לחולה ליהנות, ואסור למכור, ועיין בהגמל"מ בה' אישות, והבן. וכסף שקונה במקום שאין כותבין שטר, אבל כותבין שטר אין כסף קונה, דלא סמכה דעתיה בלי שטר.IV ומן התורה בעי סמיכת דעת בכל קנינים, ואם אחד לא סמך דעתו לא קנה, ומיהו אפילו שניהם סמכו דעתם אפ"ה צריכין קנין, ובדברים בעלמא אין קונים לעולם, V חוץ מהפוסק מעות לבתו או לבנו לנישואין שהן הן הדברים הנקנים באמירה.VI {קנין שטר}בשטר כיצד, כתב לו על הנייר או חרס שדי נתונה לך כיון שהגיע השטר לידו קנה אע"פ שאין שם עדים ואין השטר שוה כלום.VII והשטר צריך להיות בכתב ידו של מוכר או שיש עדי מסירה, לא היו עדי מסירה ולא כתב ידו של מוכר אין זה שטר.VIII ודין זה דשטר הוא במתנה או במכר שדהו מחמת רעתו, אבל במכר סתם לא סמכה דעתו עד שיתן מעות.IX הנייר והדיו ושכר הסופר הכל משל מוכר.X קנין שטר אין נוהג בעכו"ם.XI {קניני חזקה וסודר}בחזקה כיצד, נעל גדר או פרץ כל שהוא שמועיל לקרקע הוי חזקה.XII וקנין סודר הוא שנותן הקונה כלי למקנה, אף שאין בו שוה פרוטה, ועל ידי זה נקנה הקרקע לקונה.XIII ועיין חו"מ סי' קצ"ה דיני קנין סודר. ובעכו"ם נחלקו הפוסקים אי מועיל קנין סודר.XIV {קניני מטלטלין}מטלטלין נקנין בהגבהה ובמשיכה ובמסירה ובחליפין. ומן התורה מעות קונות במטלטלין, ורבנן גזרו שלא יקנו משום שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה.XV ומטלטלין נקנין אגב קרקע, כלומר שאם הקנה לו קרקע כל שהוא קנה כל המטלטלין אגבה אפילו בכל מקום שהם.XVI וכל המחובר לקרקע דינו כקרקע לקנין.XVII ודיני הקנין יש להם דינים מפורטים במקומם תקחנו משם ודרכיה דרכי נועם, נוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.