הזהיר הקב"ה שלא ללקט ולקצור ולאסוף פירות האילנות בשנת היובל כמו בשאר שנים, שנאמר ( ויקרא כ"ה י"א) ולא תבצרו את נזיריה. משרשי המצוה מה שביארנו במצות הקודמות. עוד טעם לשבח כי למרות שכל העולם כולו ניזון מה' ית"ש ברחמים גדולים על דרך נס, כמו שתקן בנוסח הברכה הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר, מכל מקום הטביע הקב"ה דרכי הטבע בעולמו כדי למעט בניסא ולא ליקח הבחירה מבני אדם, ומחמלת ה' על העניים שלא יצטרכו להתפרנס על ידי נס גלוי צוה הקב"ה להפקיר להעשירים כל אשר להם בצומח הראוי לאכילה ויבואו העניים כעשירים ויקח כל אחד כפי חמדת לבו, ויתפרנס בדרך היתר על פי דרך הטבע האנושי. גם כי לא יתרעם העני לה' על אשר נולד במזל רע כמעשה דר' חנינא בן דוסא, ולכן צוה והפקיר כל הארץ כולו לשנה זו. ומאחר כי בשנת היובל אסור לעבוד עבודת האדמה, ולא ימצא העני להרויח אצל העשיר בעבודתו כי לא צריך לו, ולא ימצא מעות להביא טרף לביתו אשתו ובניו, והעשירים אולי לא יספקו להם ברצונם הטוב די צרכם, הזהיר הקב"ה שלא ללקט אלא להניח פירות האילנות לכל ויאכלו עניים וענוים וישבעו.

מראה מקומות עיין מצוה של"ג.

שלה) {איסור בצירה ביובל}האוסף פירות שדהו בארץ ישראל ביובל כדרך שאוספים הבוצרים בכל השנה לוקה.1 {מקומות האסורים}וכל שהחזיקו בו עולי בבל עד כזיב אסור בעבודה, וכל הספיחין שצומחין בו אסורים באכילה, וכל הפירות שבאילנות אסורין בבצירה כשאר השנים, וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אף על פי שהוא אסור בעבודה, הספיחים בו מותרים באכילה, ומהנהר ומאמנה והלאה מותר בעבודה בשביעית וביובל.2 סוריא ועבר הירדן גזרו עליה חכמים שתהא אסורה בעבודה כארץ ישראל כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו להשתקע שם, אבל עמון ומואב ומצרים ושנער, אף על פי שהם חייבות במעשרות אין שביעית ויובל נוהג בהם.3 וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה.4 עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית או ביובל פירותיה מותרין, שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה והעכו"ם אינם מצווין על השביעית.5 עיירות ארץ ישראל הסמוכות לספר מושיבים עליהם נאמן כדי שלא יפוצו עכו"ם ויבוזו הפירות של שביעית ויובל כיון שהכל הפקר, ואין מניחין אותם לזכות בפירות הפקר של שביעית ויובל מפני שיש בהם קדושה.6 {שאר איסורים בפירות יובל (ושביעית)}פירות אלו אין מוציאין אותם מארץ לחו"ל, ואפילו לסוריא, ואין מאכילין אותם לא לעכו"ם ולא לשכיר, ואם היה שכיר שבת או שכיר שנה או שקצץ מזונותיו הרי הוא כאנשי ביתו.7 ואין עושין סחורה בפירות אלו.8 {שאר פרטי דינים}ואין אוכלין מהם אלא כל זמן שמצוי מאותו מין בשדה, כלה לחיה מן השדה חייב לבער.9 ואסור לחזק ידי עוברי שביעית [וביובל], ואסור למכור להן כלי עבודת הארץ ואילן לחשוד על זה.10 {כללים ביובל}וכללו של דבר דין יובל ושביעית שוין הן לאכילה ומכירה ולביעור,11 יתר עליו שביעית לענין שמיטת כספים ויתר עליו יובל לענין עבדים ושדה אחוזה.12 ונוהג בזמן שהיובל נוהג בזכרים ונקבות.