הזהיר הקב"ה שלא לעשות מלאכה שלא לצורך אוכל נפש בשמיני עצרת שהוא יום כ"ב בתשרי, שנאמר (ויקרא כ"ג ל"ו) ביום השמיני מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. משרשי המצוה מה שביארנו במצוה (שכ"א), ושמו מוכיח עליו עצרת שפירושו לשון עכבה שתעצרו ה"לכם", היינו העבודה. ורז"ל אמרו שנקרא עצרת לפי שהוא סוף המועדים, ועל דרך משל כאלו אמר הקב"ה לישראל עכבו עמי יום אחד קשה עלי פרודתכם. וודאי מן הראוי ביום שבקש המלך מבניו לעכב עמו ולשמוח עמו שנהיה בטלים מעבודה בו ביום כדי שנוכל לפנות עצמינו ומחשבותינו ולשמח לו ית"ש. ומטעם זה נהגו לשמוח בשמחת התורה ולהקיף בה השלחן כדרך הכלה שמקפת לחתן, ומחבקים ומנשקים התורה בזמירות וריקודין וקורין חתנים, הכל כמשוש חתן על כלה. כי בקש המלך עכבו עלי עוד יום אחד, ומשמחים בבת המלך עם המלך בחדרו שהוא מקדש מעט. ועד"ה עוד טעם על דרך שאמרו חייב אדם לפקוד את אשתו בצאתו לדרך, והכא בשמיני עצרת שכבר עברו כל הימים טובים, וכל אחד ואחד יוצא לדרכו, חייב לפקוד ולחבק ולשמוח בתורה, תואר כלה, והוא רחום.

מראה מקומות עיין מצוה שכ"א.

שכ"ג) {כללי מלאכת יו"ט}איסור מלאכה בשמיני עצרת ככל שאר ימים טובים, וכל דיני שלש רגלים לענין איסור מלאכה אחת הם. וכל מלאכה שאסור לעשותה בשבת אסור לעשותה בשמיני עצרת, והכלל אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד.1 ולענין עונשין יש חלוק, דביו"ט העובר במזיד לוקה ובשוגג אינו מביא קרבן2 ובשבת במזיד חייב מיתת ב"ד ובשוגג מביא קרבן.3 עשה מלאכות הרבה בהתראות הרבה אינו חייב אלא אחד דקיי"ל אין חלוק מלאכות ליו"ט, ובשבת חייב על כל אחת ואחת.4 {שמיני עצרת ספק ז' דסוכות}וכתב רש"ל בתשובה5 דאין לקדש ולאכול בליל שמיני עצרת עד שתחשך ודאי, דקודם צאת הכוכבים אכתי סוכות הוא, ועיין או"ח סי' תרס"ח מחלוקת האחרונים בזה,6 ולכתחילה ודאי יש לנהוג כמהרש"ל. ומצוה להרבות בסעודה בשמ"ע (מג"א סי' תקכ"ט).7 ויש נוהגין שהתנוקות סותרין הסוכה ומבערין אותה בש"ת ויש למחות בידם.8 ואסור להכין ביו"ט לצורך ליל יו"ט שני, ולכן אסור להעמיד השלחנות והספסלים בבית בשמ"ע לצורך הלילה, וכן להעמיד הנרות לצורך הלילה אסור,9 ואם יש לו הנאה בסדור השלחנות והמנורה גם ביו"ט ראשון (שמ"ע), כגון שלא יראה הבית כחורבה מותר.10 נוי סוכה אסורים בשמ"ע בארץ ישראל, ובחו"ל שעושים שני ימים טובים אסור גם בתשיעי שהוא ספק שמיני, חל שבת במוצאי יו"ט האחרון של חג נוהגים שלא להסתפק מנוי סוכה עד מוצאי שבת,11 ולצורך גדול כגון שצריך הנוי סוכה בבית יש להקל.12 {מלאכת חול המועד}ועיין חינוך כאן ובשו"ע דיני מלאכת חוה"מ כי רבים הם, והעיקר כי דבר האבד שמפסיד מן הקרן מותר בחוה"מ, אבל מה שאינו מרויח אינו מקרי דבר האבד,13 ומ"מ ביום דשוקא וכדומה יעשה שאלת חכם.14 וכן מי שאין לו מה לאכול וכיוצא בה שמוכרח לעבוד יעשה שאלת חכם.15 {כללים}ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות בארץ ישראל יום אחד ובחו"ל ב' ימים, ומצוה להרבות בשמחה בש"ת. שכג