צוה הקב"ה ליטול בידינו ביום ראשון של חג הסוכות לולב אחד ואתרוג אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס, שנאמר (ויקרא כ"ג מ') ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'. משרשי המצוה בהיות החג הזה חג אסיף התבואות, והוא זמן שמחתינו, רצה הקב"ה לזכות אותנו שתהיה שמחתינו שלמה שמחה גופנית ורוחנית בזכרינו מצותיו ב"ה. ובחר בד' מינים אלו שהם דוגמת איברי האדם, אתרוג דומה ללב שבו תלוי כל המחשבה, ערבה דומה לעינים שהם תרי סרסורי דעבירה, דכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, וההדס דומה לשפתים שהוא מקום הדבור, והלולב דומה לשדרה שהוא בנין כל גופו של אדם. ובהסתכל אדם באלו המינים יכוין מחשבתו לעבודתו, ולא יתגאה ויתנשא ברוב תבואתו לסור אחר מראה עיניו. עוד רמזו כי אתרוג מרמז לצדיק, וערבה לאין בו טעם וריח, והדס לריח בלא טעם, ולולב לטעם בלא ריח, ומצוה לאגדם יחד ולהכניסם כולם בכלל ישראל, אלא שהאתרוג לחושד והשלשה אגודים לחוד מוכנעים לאתרוג. גם כי בחג נדונים על המים, והד' מינים אלו רוב גדולם על המים, ולכן באת המצוה ליקח ממינים אלו ולרצות על גשמי ברכה, ואם אף כי אין בנו מעשים כבר נשבע שלא יוסיף לקלל האדמה ולהשחית פירותיה בעבור האדם, ובהם מרצים על המים.

סוכה פרק ג-ד, ר"מ הל' לולב, סה"מ מ"ע קס"ט, סמ"ג עשין מ"ד, סמ"ק קצ"ג, יראים קכ"ד, או"ח סי' תרנ"א.

שכ"ד) {נטילת לולב}קיום המצוה. לוקח אדם לולב וג' הדסים ושני ערבות אגודים יחד בימין, ואתרוג לבדו בשמאלו,1 ומברך על הלולב מפני שהוא הגבוה במינו,2 ומקיפן ומנענע קצת ויצא ידי מצותו מן התורה, ומדרבנן צריך לעשות נענועים לכל הרוחות,3 וארבעתן מצוה אחת הן ואם חסר לו מין אחד לא יצא כלל, יש לו כולן ולקחן בזה אחר זה יצא.4 ובמקום אחר נסתפקתי בלקח בזה אחר זה ונשרף המין שלקח קודם שלקח השני אם יצא, עיין שו"ת (ח"ג סי' ס"ד). ואינו יוצא בנטילה אלא דרך גדילתן, הפך אחד מן המינים לא יצא.5 {מברך עובר לעשייתן}וצריך לברך עובר לעשייתן, ומאחר שכיון שהגביהו יצא יש נוהגין שנוטלין האתרוג הפוך ומברכין ואח"כ הופכין כדרך גדולתן,6 ולשיטתם היה צריך להפוך גם השאר מינים, עיין שו"ת הנ"ל, ויותר טוב לכוין בשעת נטילה שלא לצאת עד לאחר הברכה דהיפוך כוונה מועיל שלא יצא.7 {לכם}ביום ראשון אינו יוצא באתרוג שאינו שלו או של שותפין, דבעינן לכם, ואם קנו שותפין אחד נותנו לחבירו במתנה, ואם לאו אף אחד לא יצא.8 ומתנה על מנת להחזיר מועיל.9 ואסור לקנות אתרוג מקטן המוכר אתרוגים, וכן שאר ד' מינים, כי קטן אינו בר קנין נמצא דאין האתרוג שלו, ויש להזהיר על זה בפרט בערבות שקונים אותן מהתינוקות ע"פ רוב ואין יוצאין בהם בראשון (עיין שו"ת כת"ס סי' קכ"ח).10 {שאר פרטים}וכל היום כשר לנטילה.11 שיעור הלולב ד' טפחים או יותר, והדס וערבה לא פחות מג' טפחים,12 ואתרוג לא פחות מכביצה.13 ואין נוטלין בשבת, ואפילו חל יום ראשון בשבת, גזירה שמא יעבירנו ד"א ברשות הרבים.14 לולב הגזול והיבש ושל אשרה פסול.15 ובחדושי הארכתי16 בלולב של איסורי הנאה אי יצא. והרבה דינים יש בד' מינים והקונה אותם ידע אותם או יעשה שאלה כי בקל יוכל לפסול הכל ויוציא כסף ויברך לבטלה ולא יקיים המצוה. וכן הלוקחים הדסים שאינם משולשים אינם מקיימין המצוה.17 ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזכרים ונשים פטורים שהוא מ"ע שהז"ג וקטנים צריך לחנכם.