הזהיר הקב"ה שלא לעשות מלאכה שלא לצורך אוכל נפש ביום ראשון של חג הסוכות שהוא ט"ו בתשרי, שנאמר (ויקרא כ"ג ל"ד, ל"ה) דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי וגו' ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו. משרשי המצוה כתבנו כבר במצוה שי"ח. ועוד יש טעם בדבר מה שכתבה התורה בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, והם לא עשו שם מלאכה בצאתם ממצרים כי ארץ לא זרועה הוא, וצריך לקיימה דוגמתה. ואם יהיה טרוד במלאכה לפעמים לא יהיה לו פנאי וזמן ליכנס ולישב בסוכה כלל מרוב עסקו ולישא וליתן בעניינה ובעניינא דיומא, ויתקלקל המטרה ולא ידעו דורות הבאים כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. ובא סוכות בזמן האסיף לרמז על זמן אסיפת האדם מן העולם, ויקח מוסר מעץ השדה ועשב השדה העומדים דשנים ורעננים מניסן, והכל נותנים יבולה ופריה, ועם כל זה בהגיע החורף כל עשב הארץ יהיה לעפר, ועלה אילן יבול. ודבר בעתו מה טוב לעשות תשובה בימים ההם לישב בדירת ארעי, ויתן אל לבו היותו בעולם הזה ארעי ויעשה חשבון עם נפשו ותשובתו מהרה תצמיח וטוב לו.

מראה מקומות עיין מצוה הקודמת.

שי"ט( {כלל מלאכת יו"ט}מדיני המצוה עיין מצוה הקודמת ובמה שציינתי שם. ודיני ששת ימי יו"ט הכל אחד הוא. {כלים חדשים ביו"ט}והנה יש אוסרים לבשל בקדרות חדשות ביו"ט ולכן נוהגין כשקונים קדרות חדשות ליו"ט, ובפרט בפסח, שמבשילין בהם קודם יו"ט, רמ"א א"ח סי' תק"ב.1 ויש מחלקין2 דרק בכלים שאינם גלאזיר"ט, אבל כלים גלאזיר"ט מותר לבשל בהם בתחלה בפסח ושאר יו"ט, וכ"כ האחרונים ז"ל, ובעת הדחק ששכח לבשל קודם או שלא ידע מזה קודם יו"ט ואין לו קדרה אחרת מותר.3 {טחינה ביו"ט}מותר לכתוש תמכא שקורין כריי"ן, ויש לשנות קצת מבחול.4 ומותר לגרור גבינה במורג חרוץ רי"ב אייזן וכן מצות,5 וכן קאקא"ו לעשות שיקולאדי6 ומותר לטחון קאפי ברחיים של יד ובכולם אם אפשר יעשה על ידי שינוי וברחיים של חנוני אסור אפילו ביו"ט ב'.7 {חליבה}אסור לחלוב בהמה שעומדת לחליבה או לגדל ולדות, אבל בהמה העומדת לאכילה מותר לחלוב אותה לקדרה שיש בו אוכלין.8 ובמקום מניעת שמחת יו"ט כגון שאין לו מה לאכול יש להקל אפילו בבהמה העומדת לחליבה, ויותר טוב אם אפשר לו לעשות החליבה ע"י עכו"ם לאוכלין (מ"ב).9 ומותר לומר לעכו"ם להחליב בהמתו בשבת.10 {לצאת במקל}אין הסומא והזקן יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ביו"ט לר"ה או לכרמלית, ודיני חיגר ביו"ט כמו בשבת עיין א"ח סי' ש"א.11 מי שנתכווצו גידי שוקיו מותר לצאת במקלו.12 {להזהר מהוללות}וחייבים ב"ד וכל מי שבידו להזהיר את העם ביו"ט שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה לשתות יין וכל שכן בשחוק וקלות ראש ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה, ולא נצטווינו על הוללות וסכלות ביו"ט אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר כי קדוש היום לאדונינו ויהיו כולם קדושים.13