צוה הקב"ה לבני ישראל לשבות ממלאכה ביום הכפורים, שנאמר (ויקרא כ"ג ל"ב) שבת שבתון הוא לכם. משרשי המצוה מה שכתבתי לעיל, כדי שלא נהיו טרודים בשום דבר ונשים כל מחשבותינו וכל כוונתינו לבקש מחילה וסליחה מאת אדון הכל ביום שהוא נתקן לסליחת העונות מיום שנברא האדם, וידמה למלאכי השרת שאינם עושים מלאכה. ורמז יש עוד למה שאמר רשב"א (קדושין פ"ב ב') מימי לא ראיתי צבי קייץ (פי' מייבש תאנים בשדה) וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי שנאמר עונותיכם הטו, וחוזר הקללה עד אדם הראשון שנתקלקל בזעת אפיך תאכל לחם. ולכן ביו"כ שהוא יום תקון המעשים חזר הדבר לתכלית היצירה ושבת שבתון הוא לכם.

יומא פ"ח שבת קי"ד מגילה ז' כריתות ב', ר"מ פ"א משביתת עשור, סה"מ מ"ע קס"ה, סמ"ג עשין ל"א ל"ת ס"ח.

שי"ז( {שביתה ממלאכה}מ"ע לשבות ממלאכה בעשור לחדש השביעי שהוא יום הכפורים.1 וכל מלאכה שחייבים עליה ביו"ט שובתין ממנה ביו"כ, וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביו"כ כן, כללו של דבר אין בין שבת ליו"כ אלא שזה זדונו בסקילה וזה (יו"כ) בכרת,2 ואם התרו בו לוקה.3 ומ"מ התירו לקנוב הירק ביו"כ מן המנחה ולמעלה כדי שנמצא אותו מוכן לערב מיד מה שאינו מותר בשבת, והאידנא נהגו להחמיר גם בזה ולנהוג בו איסור כבשבת לכל דבר ואין לשנות.4 {שאר שביתה}ונכלל בעשה דשבתון דברים שאין בהם מלאכה אבל יש בהם טורח ועמל, ועל דרך משל הנושא שק מלא חטים בכל יום במקום שאין בו איסור הוצאה וטלטול וכיוצא בזה, אף שלא עשה מלאכה מ"מ ביטל עשה דשבתון שהרי לא שבת (הרמב"ן).5 {במקום סכנה}נפלה דליקה ביו"כ דינו כבשבת (א"ח סי' של"ד) ומותר להציל סעודה אחת לצורך הלילה.6 ומותר לעשות מלאכה בשביל חולה שיש בו סכנה כשבת.7 {שביתת בהמתו}ומצווה על שביתת בהמתו.8 {תחומין ביוה"כ}אסור לילך ממקום ששבת יותר מאלפים אמה בלי ערוב.9 ומערבין ערובי תחומין בפת ביו"כ, וי"א דאין מערבין בפת ביו"כ ואם צריך לילך למקום צריך לילך ערב יו"כ בין השמשות לסוף התחום או למקום שרוצה ויהיה שם ביהש"מ ויכוון לקנות שביתה ומותר לחזור לביתו ולמחר ילך למקום שצריך והעיקר כסברא ראשונה.10 {מלאכה ע"י קטן}אסור ליתן לקטן מחזור או שאר ספר להביאו לבית הכנסת, ואם הקטן ג"כ מתפלל בו מותר עיין שו"ת ח"ג (סי' מ"ט) ובע"נ יחמיר לעצמו.11 {הוצאת תינוק}ואסור להוציא תינוק בידו, בין שהוא יודע להלך או לא, ולדעת המג"א חייב חטאת.12 ואם א"א טוב שתשב האם בבית ותתפלל לה', וזכות המצוה תגן עליה, מלחלל יו"כ ח"ו, ואפילו אם צריכה לומר יזכור תאמר בביתה. {כללים}והעובר על מצוה זו ביטל עשה ועבר על לא תעשה שיש בה כרת, ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.