הזהיר הקב"ה לעם קדשו שלא לאכול ולשתות ביום הכפורים, שנאמר (ויקרא כ"ג כ"ט) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה. משרשי המצוה מה שכתבתי במצוה שי"ג. עוד יש בזה טעם, דכשהאדם חוטא החטא בא בשותפות גוף עם הנשמה, וכמו שמבואר במדרש משל דחיגר וסומא, וכשנתן דעתו לשוב שתיהם צריכין כפרה. וידוע כי עינוי לגוף הוא מיעוט אכילה ושתיה ורחיצה ונעילת הסנדל, כל אלה הם עינוי לגוף, והנשמה היא להיפוך ריבוי האכילה ושתיה ושאר הנאות הגוף הם עינוי לה. ולכן צוה הש"ית עינוי לשתיהן, לאכול ולשתות בתשיעי לחדש, שהוא עינוי לנשמה, ולהתענות בעשירי שהא יו"כ ולסגף את גופו בחמש עינוים, ונתכפר עון שניהם. וזה שאמרו רז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי עשירי, דתרווייהו תענית הם. וברעיא מהימנא (אמור) תענאה ביומא דכפורי לאכנעא גופא ונפשא ברזא דה' עינוין דה' דרגין דיומא דכפורי, דהא מקטרגא קא אתי לאדכרא חוביהון כמה דאתמר וכלה בתיובתא שלימתא קמי אבוהון, ע"ש.

יומא פ"ח ר"ה ט', ר"מ פ"א משביתת עשור, סה"מ ל"ת קצ"ו, סמ"ג לאוין ס"ט, יראים קי"ט, סמ"ק רכ"א, או"ח תרי"א תרי"ב.

שט"ז) {גדרי האיסור}אסור לאכול מערב יו"כ עד מוצאי יו"כ שום מאכל, או לשתות שום משקה הראוי לאכילה מן התורה,1 ואפילו פחות מכשיעור,2 ואם אכל כשיעור כותבת או שתה מלא לוגמיו חייב כרת,3 ואם התרו בו לוקין אותו.4 והשג"א5 כתב דביו"כ אפילו שלא כדרך אכילתן אסור. {תוספת יוה"כ וזמן סעודה מפסקת}וצריך להוסיף מחול על הקודש קצת, אבל לא כאותן שאוכלין ערב יו"כ סמוך לחצות מיד סעודת המפסקת ואחר כך אין יכולים להתענות עד מוצאי יו"כ וממהרים לאכול במוצי"כ, ושתי רעות עושים, ערב יו"כ מצוה לאכול כל היום והם מתענים בו מחצות היום או קצת מאוחר ואילך וממעטים באכילה, מצוה שצונו הבורא, וביו"כ לא משלימין התענית ועליהם נאמרה את אשר התרת אסרתי ואת אשר אסרת התרתי, ויש להזהיר על זה המון עם. {חולה}חולה שיש בו סכנה שצריך לאכול אם אפשר יש להאכילו קצת פחות מכשיעור, והוא כשני שלישי ביצה בינוני, ולהמתין בין אכילה לאכילה כשיעור אכילת פרס6 שהוא לערך בין ז' לט' מינוט,7 (ולעת הצורך יש להקל לז' מינוט ואם לא דחוק כל כך לט' מינוט), כדי שלא יצטרפו האכילות. בין אכילה לשתיה אין צריך להמתין כדי אכילת פרס דאין אכילה ושתיה מצטרפין.8 ושיעור שתיה פחות קצת ממלא לוגמיו. ולכתחילה גם בשתיה ימתין כדי שיעור אכילת פרס, ואם חוששין לסכנה אז יש לסמוך אדעות דבשתיה כל ששהה כשיעור שתית רביעית אינו מצטרף.9 ואין צריך לברך בכל פעם ופעם.10 וטוב לתקן מדה כשיעור קודם יו"ט כדי שיוכל לשער בו ביו"ט,11 ולעת הצורך מוטב שלא ליחוש לאיסור משקל שהוא מדרבנן ולהרחיק שלא לאכול כשיעור. חולה שיש בו סכנה ורופא אומר צריך לאכול ואינו רוצה עבירה הוא עושה, ואם מת ח"ו דמו בראשו.12 אכל כדי חייו שוב אסור לאכול כל היום, ודלא כאחרון אחד שנסתפק בזה, ונעלמה מיניה במכת"ר דברי ראשונים ואחרונים, ועיין בספרי שו"ת ח"ג סי' קע"ו ורשב"א קדושין כ"א ע"ב. {אכילת עיוה"כ}נשים חייבות באכילת עיו"כ.13 ועיין ספרי הנ"ל למה אין מברכין ברכת המצוה על אכילת עיו"כ. {קטנים}קטנים אין מונעין מהם מאכל ומחנכין אותן לשעות לפי כחן.14 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.