צוה הקב"ה להתענות ביום העשירי בתשרי שהוא יום הכפורים, שנאמר (ויקרא כ"ג כ"ז) אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם. משרשי המצוה כי היה מחסדי השי"ת על עמו לקבוע יום אחד בשנה לכפר להם על החטאים עם התשובה שלא תתמלא סתם ויתחייבו כליה ח"ו. ונבחר יום זה מששת ימי בראשית )עיין מצוה ש"י(, וז"ש עצומו של יום מכפר. ולפי שתולדות יצה"ר וכחו מחמת רבוי מאכל ומשתה, ונאמר שמנת עבית כשית וגו' ויטוש אלוק וגו', והתענית כמשפטו מבוא גדול להכניע היצר לפי שהנאות הגוף יעוררו החומר להמשך אחר התאוות ותתבטל הנפש החכמה מלבקש אחר האמת שהוא עבודת הא-ל ב"ה. גם כי בצלם אלקים, ר"ל המלאכים, ברא את האדם, דכתיב בצלמנו. וצריך האדם להיות דומה למלאכי השרת במקצת עכ"פ ביו"כ שאין בהם אכילה ושתיה, כמו שהוא דומה לבעלי חיים כל השנה באכילה ושתיה לצורך גופן. על כן צריך האדם להתדמות ביום זה למלאכי השרת בכל ענין.

יומא פ"ח ר"ה ט', ר"מ פ"א משביתת עשור, סה"מ מ"ע קס"ד ל"ת קצ"ו, סמ"ג עשין ל"ב לאוין ס"ט, סמ"ק סי' רכ"א, יראים קי"ח, מצ"ד צ"ד, א"ח סי' תרי"א עד תרט"ו, מ"ש י"ח.

שי"ג) {אכילה ושתיה}האוכל ביו"כ ככותבת הגסה (והוא מעט פחות מכביצה) בכדי אכילת פרס, והם מאכלים הראוים למאכל אדם ואפילו הם של איסור כגון נבלה וטרפה, במזיד חייב כרת ובשוגג חטאת קבוע,1 והשותה משקין ראוין שיעורו כמלא לוגמי' (והוא כדי שיסלקם לצד א' בפיו ויראה מלא לוגמיו). ובמשקין השיעור בגדול לפי גדלו ובקטן לפי קטנו, ובאדם בינוני הוא פחות מרביעית קצת.2 כל האוכלים מצטרפים לכותבת וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו, אבל אכילה ושתיה אין מצטרפין לשיעור.3 וחצי שיעור אסור מן התורה,4 ולדעת הירושלמי5 מודה גם ר"ל ביו"כ. {שאר עינויים}יו"כ אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה,6 ונחלקו הפוסקים אי כולם דאורייתא.7 ואסור לסוך אפילו מקצת גופו, היה חולה או שיש לו חטטין על ראשו אפילו אין בו סכנה סך כדרכו.8 {נעילת הסנדל}ומפני סכנת עקרב וכיוצא בו נועל הסנדל, החיה נועלת מפני הצנה כל שלשים יום, וכן החולה אעפ"י שאין בו סכנה,9 אבל שאר אדם הנועל הרי זה עובר ונקרא רשע. וצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו.10 {עיוה"כ}מצוה לאכול בעיו"כ, וכל המרבה בסעודה מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי.11 {חולה}מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאיו עיניו, ומאכילין אותו הקל שבאיסורין תחלה אם אפשר אבל אין משהין כלל.12 חולה מאכילין אותו על פי רופא מומחה אם אומר שהוא פק"נ, וצריך להיות רופא יר"ש או רופא מפורסם שאינו מרע אומנתו, וצריך ליזהר ברוב רופאי זמננו שהם רשעים ומטעים את העולם,13 חולה אומר צריך ורופא אומר אינו צריך שומעין לחולה.14 עוברה שהריחה לוחשין לה באזנה יו"כ היום, ואם לא נתקררה דעתה מאכילין אותה מפני הסכנה.15 {נטילת ידים}נוטל ידיו שחרית עד קשרי אצבעותיו, וכן ביום אם עשה צרכיו.16 {קטנים}ומחנכין את הקטנים לשעות.17 קטן שנולד ביו"כ נעשה בר מצוה בתחלת ליל יו"כ ופטור מתוס' בעיו"כ.18 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בכל אישי ישראל. שיג