צוה הקב"ה להקריב קרבן מוסף ביום ראש השנה, שנאמר (ויקרא כ"ג כ"ד, כ"ה) בחודש השביעי באחד לחדש וגו' והקרבתם אשה לה' וכגו', ונאמר עוד בפ' פנחס (במדבר כ"ט) בארוכה. משרשי המצוה שרצה הקב"ה לזכות את ברואיו, וכל שכן זרע אוהביו, וצוום שיהיו פנויים מעסקי מלאכתם ויושבים באימה ופחד בחשבונם עם קונם, ולשוב בתשובה שלמה ולהקיץ משינת תרדמה מהבלי עולם הזה ולהתפלל על נפשותם. ולכן ציוה לתקוע שופר ביום זה כד"א אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, וכבר ידעת כי תרועת שופר משבר הלב ומכניעו. ומטעם זה לא תקנו בו הלל כמ"ש אפשר ספרי מתים וספרי חיים פתוחים לפני ואתם אומרים שירה. וכדי שיעלה זכרונינו וזכרון כל בית ישראל לטובה לפניו ית"ש צוה להוסיף קרבנות אלו על קרבנות של כל יום לכפר על חטאתנו ושנשים לנפשנו קדושת היום על ידי תוספות הקרבנות ונתודה לה', ויכתיבנו ויחתמינו לחיים טובים בספרן של צדיקים.

ר"מ פ"ט מתו"מ, סה"מ מ"ע מ"ז, סמ"ג עשין ל"ג.

שיב) {קרבנות מוסף ר"ה}קרבן מוסף של ראש השנה בא פר אחד איל אחד ושבעה כבשים בני שנה, כולם עולות.I ומנחתם סולת בלולה בשמן שלשה עשרונים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרן אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים.II ושעיר עזים אחד חטאת ונאכלת.III {מוסף ר"ח בר"ה}וקרבנות אלו הם לבד מחטאת ר"ח לדעת הרמב"םIV ור"ת בתוס',V אבל דעת רבינו משולם בתוס' ר"הVI דחטאת ר"ח לא בא כלל בראש השנה, דבקרא לא כתיב אלא מלבד עולת החדש ולא הזכיר חטאת, ועיין פנ"י וט"א. {סדר הקרבתן}סדר הקרבנות התדיר או הקדוש קודם, ולכן אם חל בשבת של שבת מקריב ראשון ואח"כ של ראש חדש ואח"כ של ר"ה, חל בחול של ר"ח קודם.VII עבר או שכח ושחט את שאינו תדיר או הפחות בקדושה תחלה מקריבו ואח"כ שוחט התדיר,VIII ואם נשחטו שניהם כאחד ממרס בדם עד שיזרוק דם התדיר או המקודש.IX וחטאת קודמת לעולה, ולפיכך מקדים השעיר ומקריבו ואח"כ מקריב העולות.X דם חטאת קודם לדם עולה, איברי עולה קודמין לאימורי חטאת מפני שהעולה כולה לאישים, דם חטאת ואברי עולה איזה שירצה יקדים, וכן דם עולה ואימורי חטאת.XI {כללים}ונוהג בזמן הבית. ועיקר המצוה מוטלת על הב"ד ונעשית ע"י זכרי כהונה הראוים לעבודה ובבית המקדש שיבנה במהרה בימינו. וקרבנות אלו דוחין שבת וטומאה לפי שהן קרבנות חובה.XII ועתה בעונ"ה חרב ביהמ"ק ובטלו הקרבנות נשלמה פרים שפתינו. וי"ר מלפניך ה' אלקינו שתעלינו בשמחה לארצינו ותטענו בגבולינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם ואת מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצוניך כמו שכתבת עלינו בתורתיך ע"י משה עבדך מפי כבודך. אמכי"ר.