קריאה מאת גדולי הדור בעד לימוד מצוה יומית

תפילה קצרה לפני הלימוד

הקדמה

שער ספר מצות המלך

מצוה שג  
שלא לאכול חדש
מצות לא תעשה   קפט  
ויקרא כ"ג י"ד
 
 
   

הזהיר הקב"ה שלא לאכול לחם מתבואה חדשה קודם שיושלם יום ט"ז בניסן, שנאמר (ויקרא כ"ג י"ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה. משרשי המצוה כדי לחלוק כבוד להשי"ת שציונו שלא לאכול חדש קודם שנקריב העומר, כדי שלא יהא פתחון פה למדת הדין לחלוק אם יקדים האדם ליהנות מתבואה חדשה קודם שתטול הוא. ולפי שעיקר מחייתן של הבריות הוא בתבואות נאסר לנו ליהנות קודם שנקריב קרבן להתיר התבואה, דומה למה שארז"ל כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה מעל. גם כדי לקבוע בנפשינו שאין התבואה בכח השור, ולא תאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אלא הכל מאתו ית"ש וכל העולם כולו שלו הוא, כד"א ואתה מחיה את כולם. ומתוך זה נקבע בנפשינו מדות טובות ושלא נהיה כפוי טובו ית"ש.

  :מצוה

סוף ערלה קדושין ל"ט מנחות ע', ר"מ פ"י ממ"א, סה"מ ל"ת קפ"ט ק"צ קצ"א, סמ"ג לאוין קמ"ב- מ"ג-מ"ד, רי"ף פ' ערבי פסחים, סמ"ק רי"ז, יראים קס"ט, יו"ד סי' רצ"ג רצ"ו.

 :מקור 

שג) {האיסור וזמנו}איסור חדש נוהג בחמשת המינין, חטה ושעורה וכוסמת ושבולת שועל ושיפון. תבואה חדשה בזמן המקדש הקרבת העומר מתירה לאכול, ובירושלים מותרין מיד, ובמקומות הרחוקים מותרים לאכול מחצות היום ואילך, כי אין ב"ד משהין מליקרב עד לאחר חצות. ובזמן הזה שאין עומר, עצם היום מתיר במקום העומר וכל היום כלו אסור, ובחו"ל שעושים שני ימים טובים של גליות אסור בכל יום שבעה עשר עד לערב.1 {השרשה}וכל תבואה שנשרשה קודם לעומר העומר מתירה,2 ואם נשרשה בין קצירת העומר והבאת העומר מחלוקת בגמ'.3 תבואה שלא השרישה קודם ט"ז בניסן אסורה לאכול עד שיבא עומר הבא.4 שיעור השרשה היא ג' ימים, כלומר שאם זרע ג' ימים קודם זמן העומר ודאי שנשרשה התבואה ומותרת בשנה זו (תה"ד ועיין ש"ך).5 והאחרונים6 הקשו הרבה לדברי התה"ד, אבל אחרים ישבו דבריו עיין בפת"ש7 ועוד אחרונים. {בחו"ל}ונחלקו הפוסקים אי איסור חדש נוהג בחוץ לארץ, וגדולי הראשונים כהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג וסמ"ק והחינוך ועוד ס"ל דנוהג בחו"ל, ויש גדולי השיטות דאינו נוהג, ועיין ב"ח מה שהאריך בזה והט"ז8 והש"ך9 וחפשו אחר טעמים מה שנהגו רובא דעלמא לאכול חדש בחו"ל, ונכון לאסור. {ספק חדש}ומ"מ אפילו להאוסרים, מספק אין לנו לאסור כי רוב תבואות נזרעות ונשרשות קודם העומר ואזלינן בתר רובא, אם לא דידעינן שבודאי נזרעו אחר העומר. נתערב בהיתר דעת המרדכי פ"ק דביצה דבטל ככל איסורין ולא הוה דבר שיש לו מתירין, והפר"ח יו"ד סי' ק"ב הקשה עליו מגמ' מפורשת, ועיין שו"ת בית שערים יו"ד סי' קי"א דבר נפלא לישב דברי המרדכי דבזמן העומר חדש היה דבשיל"מ ובזמן הזה אינו, ואם תזכה תבין דבריו הקדושים ע"ש.10 ונוהג בכל זמן בזכרים ונקבות בארץ ישראל, ובחו"ל מחלוקת הפוסקים עדי יבא מורה וגואל צדק ויעשה שלום. שג

 :משנה הלכות   
1 ר"מ פ"י מה' מאכלות אסורות ה"ב יו"ד סי' רצ"ג ס"א. 2 ר"מ שם ה"ד. 3 מנחות דף ע' ע"ב. 4 ר"מ שם ה"ד יו"ד שם ס"ג. 5 סק"ב. 6 עי' נקה"כ דגול מרבבה וחידושי רעק"א שם. 7 ס"ק ה' בשם חת"ס סי' ק' רפ"ד רפ"ו. 8 שם סק"ד. 9 ס"ק ו'. 10 ועי' גם שו"ת משנה הלכות ח"ה סי' ר"ו ח"ו סי' צ"ג מה"ת ח"ב שסי' רכ"ה.
 :מראי מקומות
 
מצוה הבא         מצוה הקודם    
 
מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations