הזהיר הקב"ה שלא נעשה מלאכת עבודה ביום שביעי של פסח, שנאמר (ויקרא כ"ג ח') וביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו. משרשי המצוה כבר נתבאר במצוה רצ"ז-צ"ח-ש', והכל עולה על מקום אחד. עוד יש טעם לפי הפשט הפשוט מבואר מן הכתובים כדי שנזכור יום צאתנו ממצרים מבית עבדים, וכן אנו אומרים בברכות זכר ליציאת מצרים, לפי שהנס הוא אות ומופת גמור בחידוש העולם, וכי יש אלו-ה קדמון חפץ ויכול ופועל כל הנמצאות, ובידו לשנותם בכל עת שיחפוץ כאשר עשה במצרים לעינינו. ובקיום מצוה זו אנו מודים בכל עקרי האמונה, ולכן נאסרה המלאכה בראשון ובשביעי כדי שנתפנה מכל הענינים ונוכל להתבונן ולהרבות בספור נפלאות השי"ת. וזה שאמרו וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי הוא טעם המצוה, ואם יהיה עסוק במלאכתו ישכח הדבר.

מראה מקומות עיין מצוה הקודמת.

שא) {דיני מתוך}מדיני הלאו כמו שנתבאר ביום ראשון, ועוד יש להוסיף איזה הלכות. העושה מלאכה ביו"ט שלא לצורך אוכל נפש כגון בונה או אורג וכיוצא בהם עבר על לאו זה.1 הוצאה והעברה והבערה מותר אפילו שלא לצורך אוכל נפש, ובלבד שיהיה צורך יו"ט עכ"פ.2 ואסור להוציא אש חדש, שלא הותרה הבערה אלא באש מצוי ולהוסיף עליו.3 {מכבה}אין מסלקין את פי הנר למעלה כדי שתכבה ואין מסירין את השמן ממנו, וכן אין מסירין את הפתילות הדולקות מן השמן, אגודה של עצים שהדליקה ויש עצים שלא אחז בהם האור עדיין שרי להסירם, ואותם שאחזה בהם האור אסור.4 ואסור להוריד הגאז ביו"ט מפני שהוא מכבה,5 אבל מותר להעלותו שידליק יותר, ואם אי אפשר לו לבשל שהתבשיל ישרף מחמת גודל האש מותר להוריד קצת הגאז דכהאי גוונא צורך אוכל נפש הוא.6 ואסור להדליק או לכבות החשמל (עלעקטרי) ביו"ט, וצריך להזהיר בבתים שיש להם תנורי חשמל לבשל ולאפות שצריך להדליקם קודם יו"ט או ע"י עכו"ם, ודע דהתנורים הללו אסור אף לשנותן גם למעלה כי עי"ז מדליק מחדש ואין זה רק כמוסיף בעצים או גאז (נ"ל).7 אין גוזזין הירק תלוש במספרים שלו, אבל מתקנין אותם.8 {הפרשת חלה ביו"ט}ואין מפרישין חלה ביו"ט מעיסה שנילושה מעיו"ט, ואם שכח ולא הפריש, בכל השנה עושה עיסה ביום טוב שיעור חלה ומצרפן בכלי עם אותה שנילושה בעיו"ט ומפריש מהעיסה שנלושה ביו"ט, ואם אין לו עיסה שנילושה ביו"ט אוכל והולך ומשייר קצת ממנה להפריש, ומשייר מפת אחד לכולם כיון שנילושו יחד.9 ובמצה בפסח שכל אחת לישתה לבדה, צריך שיור מכל אחת ואחת ומצרפן לאחר יו"ט בכלי ומפריש מאחת על כולן,10 וי"א11 שטוב שיפריש מכל אחד ואחד, דלא מהני צירוף כלי למה שכבר נאכל, ולפ"ז צריך שיהיה שיעור חלה בכל מצה כשהיתה שלמה וזה אינו מצוי בזמנינו. ואם לא נתחייבו בחלה קודם יו"ט כגון שלא צרפם בכלי, אף שנאפו קודם יו"ט, מותר להפריש חלה ביו"ט כיון דביו"ט נתחייבו בחלה הוי כעיסה שנילושה ביו"ט שמפרישין ממנה. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.