צוה הקב"ה שיהיה כל קרבן שנקריב מן הבהמה מבן שמונת ימים והלאה, וקודם זמן זה נקרא מחוסר זמן בגופו, שנאמר (ויקרא כ"ב כ"ז) ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'. משרשי המצוה לפי שקודם שמונת ימים עדיין חשוב כנפל ולא נשלמו אבריו, ואין לך מום גדול מזה. גם עדיין לא נפרד הדם מן הבשר לגמרי ושאר הדברים ממה שהם בשעת הריון, ובעינן זריקת דם והקטרת אימורין וליכא (מצ"ד וד"ע). עוד טעם בדבר כי הוא יתברך אב הרחמן ורחמיו על כל מעשיו, אף על בעלי חי, ולכן יהיה שבעת ימים תחת אמו לתת נחת רוח לאמו (א"א). ועד"ה הוא תלוי בסוד המילה, כדי שתעבור עליו השבת הכלה הכלולה מהכל, וכדי שיעברו עליו ז' ימים רמז לז' ימי בראשית, והוא סוד כל השביעיות.

זבחים י"ב חולין פ"א, ר"מ פ"ג מא"מ, סה"מ מ"ע ס', סמ"ג עשין קע"ח.

רצג) {גדרי המצוה}קיום המצוה. מצות עשה להקריב כל הקרבנות מיום השמיני והלאה.1 ומצוה מן המובחר להקריבו לאחר שלשים.2 הקריב פחות מבן שמנה הרי זה מחוסר זמן ופסול, ואם עלה למזבח ירד. והמל"מ3 מספקא ליה אי מחוסר זמן בקרבן הוא גזירת הכתוב או משום שלא יצא מתורת נפל כל ז', אבל בגמ' יומא ס"ג ע"ב וחולין דף פ' סע"ב מפורש דגזה"כ הוא, ואינו מטעם נפל. וכן מפורש בחינוך דהוא איסור בגופו. {מקדיש מחוסר זמן}המקדיש מחוסר זמן לקרבן נחלקו המפרשים אי הוה קדוש, דעת הרמב"ם4 דהוי כמקדיש בעל מום עובר ומקודשת, ודעת רש"י בכורות כ"א ע"ב5 והראב"ד פ"א דפרה6 דהוי כמקדש בעל מום קבוע ואינה מקודשת. ולד"ה אסור להקדיש מחוסר זמן. ובמל"מ פ"ג מא"מ תמה למה השמיט הרמב"ם דין זה דאסור להקדיש בעל מום, ובמחכ"ת מפורש ברמב"ם פ"ג הנ"ל הלכה י' וז"ל אבל המקדיש רובע ונרבע וכן המקדיש מחוסר זמן הרי זה כמקדיש בעל מום עובר ואינו לוקה, הרי מפורש דאסור להקדיש אלא דאינו לוקה. {פרטי דינים}ליל שמיני מותר להקדיש מדר' אפטוריקי,7 ועיין בספרי שו"ת משנה הלכת (ח"ג סי' רי"א עד סי' רי"ז) אריכות ובירור בענינים אלו ובישוב שיטת הפוסקים בס"ד, ודעת הפמ"ג8 דבעינן שבעה ימים מעת לעת ונחלקו עליו הפוסקים.9 ובכלל המצוה ששעיר המשתלח פסול משום מח"ז, ואפילו נעשה מח"ז לאחר הגרלה כגון ששחטו אמו ביו"כ.10 וכן אותו ואת בנו בכלל העשה ואם שחטו שניהם נפסל הקרבן.11 תורים שלא הגיע זמנן ובני יונה גדולים הרבה הם כבעלי מום.12 ועוד יש פסולים היוצא דופן, והנולד אחר שנשחטה אמו. והמקדיש מח"ז עובר בעשה ונוהג בזכרים ונקבות לענין הקדש, ובזכרי כהונה לענין הקרבה ובזמן הבית.