הזהיר הקב"ה שלא תאכל החללה קודש, דהיינו תרומה וחזה ושוק, שנאמר (ויקרא כ"ב י"ב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל. משרשי המצוה לפי שלא שמרה ברית הקדושה, וחללה קדושתה, אינה ראויה ליהנות ממתנות כהונה שנתנו לכהנים זרע קודש, וכיון שנבעלה לפסול לה יצאתה מקדושתה ויצאה מכללם ונפסלה מן הכהונה, דאשתו כגופו. ולמדו ממקרא זה אפילו כשנשאה לזר כשר ומת בעלה או גרשה בלא בנים שחוזרת לתרומה לבית אביה, אבל אינה חוזרת וחזה ושוק כיון שיצתה פעם מקדושת כהונה. ועד"ה רמז גדול יש בזה שהנשמה שהיא בת כהן, כד"א אלקיכם כהן הוא, כשתהיה בגוף איש זר שמטמאה בפעולות ומעשים זרים לפני יוצר כל ית"ש, היא ר"ל אותה הנשמה, מהמן הנטחן למלאכים, שהוא תרומת הקדשים, לא תאכל.

יבמות ס"ה פ"ה פ"ו, ר"מ פ"ו מתרומות, סה"מ ל"ת קל"ז, סמ"ג לאוין רנ"ו.

רפג) {גדרי חללה לענין זה}בת כהן שנבעלה לפסול לה, או לחלל אף על פי שאינו אסור לה, נעשית חללה או זונה, ונעשית זרה לגמרי ואסורה לכל קדשים שהיתה מותרת כל זמן שהיא בבית אביה, ואפילו היא עדיין בבית אביה, שהחללה כזר נחשבת לכל דבר שבכהונה.1 ומאלו ביאות נעשית חללה, חיבי כריתות, חייבי לאוין, חייבי עשה, או נבעלה לחלל אף על פי שאין אסור בה מכל מקום נעשית חללה ואסורה בתרומה, ויש חולקין2 דרק מחייבי לאוין דכהונה נעשית חללה, ובשאר איסורין אף שהיא נפסלת מן התרומה וקדשים אינה נעשית חללה,3 ונמצא לפי שיטה זו כהן ממזר ואינו חלל, ועיין רמב"ן עה"ת פ' קדשים עה"פ אל תחלל את בתך4, ובספרי שו"ת (ח"ב מס' כ"ג עד כ"ו), וי"א דבביאה ראשונה לא נתחללה מחייבי כריתות אלא מביאה שניה.5 {בחזה ושוק}ונכלל בלאו הזה בת כהן שנשאת לישראל שהיא אסורה לאכול בתרומה וחזה ושוק כל זמן שהיא תחת בעלה,6 גירשה או מת בעלה ואין לה בנים ממנו, חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה ולא בחזה ושוק,7 ולא בשאר קדשים קלים כגון זרוע בשלה מאיל נזיר ולחמי תודה ונזיר ובכור דשייך לכהנים.8 {שאר פרטים}בת לוי או ישראל שנבעלו לאסור להם, כגון נתין או ממזר, נעשית זונה ואסורים לאכול בתרומה לעולם, ואפילו יש לה זרע מכהן, וכגון שהיתה אשת כהן שמת.9 שבויה אינה אוכלת בתרומה שמא נבעלה לעכו"ם, ואף על פי שאומרת טהורה אני לא מפיה אנו חיים, ואם יש עד או במקום שנאמנת לומר טהורה אני אוכלת בתרומה.10 הנרבעת לבהמה לא נפסלה מן הכהונה ואוכלת.11 נבעלה לפצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו.12 נבעלה באבר מת נפסלה מה"ת, אף שלענין עונשין פטורים באבר מת.13 גיורת פחותה מבת ג' שנים מחלוקת הפוסקים אי אסורה לכהן מן התורה או דרבנן,14 ועיין ריטב"א יבמות דף ס' ודף ע"ו ודבריו לכאורה סותרים ובספרי הנ"ל הארכתי בזה בס"ד. שתוקי אי הוה בכלל חללה ג"כ בספרי הנ"ל. בס"ד בירור גדול. ונוהג בזמן שהתרומה נוהג, ואם עברה ואכלה במזיד מלקין אותה.