הזהיר הקב"ה שלא יאכל כהן ערל תרומה, ונלמד מצוה זו בגזירה שוה, שנאמר תושב שכיר בפסח (שמות י"ב מ"ה), ונאמר תושב שכיר בתרומה (ויקרא כ"ב י'), מה תושב שכיר האמור בפסח ערל אסור בו הכי נמי בתרומה, והוא הדין לשאר קדשים שערל אסור בהם. משרשי המצוה מה שנתבאר במצוה י"ז. ועוד כי הערלה הוא זרות, והערל שלא מל כמו זר נחשב אחר שלא נכנס בברית מילה עם אחיו, שהוא ענין גדול שנכרתו עליה י"ג בריתות. והרחקת זר מן התרומה וטמאים מן הקודש שורש אחד להם, ומאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים, ובזיון הוא למלך שיהנה משלחנו וחטאו בגופו דבוק בו. ועד"ה לפי שהמדות העליונות ביחד אחד ולא נתערב זר בשמחתם, ולכן ערלים זרים וטמאים אין אוכלים בתרומה לפי שהוא קודש פנימה והאוכלו במיתה, הוא נכנס בין הדבקים לפיכך תפרד נפשו מדה כנגד מידה (מצ"ד).

יבמות ע', ר"מ פ"ז מתרומות, סה"מ ל"ת קל"ה, סמ"ג לאוין רנ"ח, יראים קע"ו.

רפב) {גדר האיסור}כהן ערל שלא מל מיום השמיני ואילך אסור לאכול בתרומה ותרומת מעשר וחלה.1 {מתו אחיו מחמת מילה}ודעת רש"י2 ותוס'3 וחנוך, וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל, דבין שלא מל בשוגג ובין במזיד ואפילו באונס כגון שמתו אחיו מחמת מילה ויראת המות מנעתו מלימול, מכיון שהוא ערל מ"מ אסור בתרומה, אבל דעת ר"ת בתוס' חגיגה4 וזבחים5 דמתו אחיו מחמת מילה לאו ערל הוא כיון דאינו רשאי למול, ובמקום אחר6 הבאתי דהיראים הכריח מירושלמי שבת פ' ר"א דמילה7 שמואל אמר אחזתו חמה נותנין לו ל' יום אותן ל' יום מהו לסוכו שמן של תרומה מן הדא הערל וכל טמאין לא יאכלו בתרומה והאי ערל הוא ר' אחי בשם ר' תנחום בר' חיא אמר אין ערלה אלא מיום שמיני ולהלן כל ז' ימים מותר לסוכו בשמן של תרומה מזה למדנו שאין ללמד ערילות לאחר שמיני מקום שמיני ע"ש, ועיין רשב"א פ' הערל. {שאר פרטים}נולד מהול אוכל בתרומה, הטמטום אינו אוכל, ואנדרוגינוס מל ואוכל,8 הערל נשיו ועבדיו וכל קנין כספו אוכלין בתרומה9 משוך ערלתו ונראה כערל, וכן בעל בשר אוכל בתרומה ויש אוסרין מדרבנן עד שיחזור וימול.10 מי שצריך הטפת דם ברית באופן המבואר בש"ע יו"ד הל' מילה בין מחמת ספק ערלה כבושה, ובין מחמת גזה"כ או מדרבנן, בזה תלוי דין האכילה.11 ונוהג בזמן שהתרומה נוהגת ואוכל תרומה בין טהורה ובין טמאה והוא ערל לוקה.