הזהיר הקב"ה לעם קדשו שלא ללכת בחוקות ונימוסי הגוים, שנאמר (ויקרא כ' כ"ג) ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם, וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו. משרשי המצוה כי רצה הקב"ה, אשר בחר בנו מכל העמים ורוממנו מכל הלשונות וקדשנו במצותיו וקרבנו לעבודתו, ושמו הגדול והקדוש עלינו קרא, שנהיה מובדלים מכל העמים בכל הענינים, הן בצורת הנפש וצורת הגוף, שחתם לנו ברית קודש, ובצורת החיצונות במלבושים, ובפאות הראש והזקן, מובדלים מן עמים בכל ההבדל, ולגנות כל הנהגותיהם, ולהתרחק מהם אפילו בלבוש, וכל שכן בדעות ומעשים. ושלא תאמר לא אסרה תורה אלא חוקת האמורי וחבריו, לכך נאמר ואבדיל אתכם להיות לי, אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי. ומשלהם אמר, הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. ולשון ספרי השמר בלא תעשה, פן בלא תעשה, תנקש אחריהם שמא תדמה להם ותעשה כמעשיהם ויהיה לך למוקש.

ב"ק כ"ג סוטה מ"ט, ר"מ פי"א מע"ז, סה"מ ל"ת ל', סמ"ג לאוין נ', יו"ד סי' קע"ח.

רסב) {גדרי האיסור}קיום המצוה, אדם מישראל לא ילבש מלבוש המיוחד לעכו"ם, ולא יגדל ציצית הראש כמו שהם מגדלים, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין, וזה הנקרא בלוריות, ולא יספר קומי כלומר לגלח מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחוריו, לא יבנה מקומות כבנין ע"ז שלהם,1 (ובעונ"ה דוקא בונים הסענטערס להתדמות להם). {שם גוים}ואסור לכנות עצמו או בניו בשם הגוים, ויש בזה איסור דאורייתא (מהר"ם שי"ק סימן קס"ט), ועיין גיטין י"א ע"ב רוב ישראל שבחו"ל, וצע"ג, ומאד צריך להזהר על זה בפרט במדינה זו שהדבר פרוץ ואפילו בין שומרי התורה בעונ"ה. {מלבושי פריצות}ואסור לנשים ללבוש בגדי פרוצות, ואותן הלובשין במלבוש נכרים מפני שרוצים להתדמות לנכרים דינם כמומרים ונחשבים כעכו"ם (שו"ת טוטו"ד קמא סי' קפ"ח). ואסור ללמוד חכמת חיצוניות, תשו' הרשב"א סימן שמ"ז ושאר ראשונים. ומסורת בידינו להקפיד שלא ללבוש מלבוש אדום לבני עמנו (ש"ך2 בשם מהרי"ק). ואסור לאשה לצאת בגילוי הראש, לבד האיסור תורה שבו שאמרו בגמ' כתובות (ע"ב) פרוע ראש דאורייתא הוא, יש בזה עוד משום ובחוקותיהם לא תלכו, והרבה יש לדבר מזה בעונ"ה בכמה שומרי תורה ומצות שמקילים בזה, וחושבים שאינו אלא מדת חסידות כי הוא איסור דאוייתא. ובס' אלה המצות (למהר"ם חאגיז) מביא מספר חצוני שנדפס בפאריז שנת (1661 למספרם) נקרא נואיבו טיאטרו די"ל מונד"ו, בחלק ראשון דף שפ"ט בהנהגות הקדומות מהרומיים, שהראש שלהם שהיה שמו קאמ"א זולפיציו"א גרש את אשתו מפני שיצאה מגולה שער מבלי מכסה על ראשה, והוא היה הרבה זמן קודם אמונת הנוצרים, ע"ש. {כללים}הכלל שיש לישראל להבדל מהם מה לי כך מה לי כך, כי המדינות חלוקות במנהג בזה, ובכל דור ודור משתנים מנהגיהם (ט"ז3 ע"ש). ועל דרך הרמז מנהג אותיות גהנם, שכל מי שמשנה מנהג ישראל נופל בגהנם. דבר שנוהג בו להראות אומנתו, כגון רופא שיש לו מלבוש מיוחד ככל הרופאים, או שאר בעלי אומנות שיש להם מלבושים מיוחדים להראות אומנתם, מותר לאומן ישראל ג"כ ללבשו.4 מי שהוא קרוב למלכות וצריך ללבוש במלבושיהן לטובת הכלל מותר.5 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.