הזהיר הקב"ה שלא להשחית שער זקנו במקומות הידועים בתער, שנאמר (ויקרא י"ט כ"ז) לא תשחית פאת זקנך. משרשי המצוה כי הקב"ה סימן במין הזכר בזקנו להבדילו ממין הנקבה, והמגלחו מבטל הסימן ועושה היפוך כוונת השם ב"ה בזה, כמו שזורע כלאים ובכל מעשה בראשית כתיב בהם למינהו. גם כי שערות הזקן לנוי האדם נבראו (עיין אבן עזרא קדושים, וכלל הראש וצ"ע). ועוד כדי להרחיק ממנו ולהשכיח מבין עינינו כל ענין ע"ז וכל הנעשה בשבילה, וגם זה מנהג הכומרים העובדים לה. ועד"ה שערות האדם רומזין לכחות אלקיות שיונקות ממדת החסד, ויש ממדת הדין, ואסרו השי"ת שמו להשחית אותן ממדת החסד, והזהיר שלא לעבור על מצוה זו יהיה מושפע תמיד ממדת החסד כד"א חסדי מאתך לא ימוש.

מראה המקומות עיין מצוה רנ"א.

רנב) {גדרי החיובים ומקום הפאות}פאות הזקן חמש הן, והנוטלן בתער לוקה על כל פאה ופאה, ואם נטלן כאחת לוקה חמש.1 וכתבו הפוסקים דאם הוא מנהג הגויים עובר ג"כ משום ובחוקותיהם לא תלכו, ועובר ג"כ משום לא ילבש גבר.2 ונחלקו הפוסקים איה מקום החמשה פאות בדיוק, ולפיכך אין להעביר תער על כל זקנו, ואפילו תחת הגרון.3 {איזה גילוח אסור}ואינו חייב אלא בתער.4 המגלח במספרים כעין תער נחלקו הפוסקים אם הוא בכלל האיסור.5 המגלח במספרים שלא כעין תער, או משיר שערו בסם אינו בכלל הלאו.6 המלקט ברהיטני ובמלקט פטור. {שאר פרטים}השפה אינו בכלל זקן, ומ"מ לא נהגו ישראל להשחיתו אלא לגלח קצתו במספרים שלא יעכב האכילה7 (ב"י ועיין טו"ז).8 אשה מותרת להשחית זקנה אם יש לה, השחיתה זקן איש פטורה ואסורה.9 אסור להשחית הזקן ע"י גוי ואם סייע בהשחתה לוקה, ואם לא סייע עובר בלאו ואינו לוקה שאין בו מעשה,10 ועיין נזיר (סי' י"א י"ב י"ז)11 בירור הלכות אלו בס"ד. עבדים בכלל הלאו,12 טומטום ואנדרוגינוס אסורים מספק.13 {שאר שערות הגוף}ואסור להעביר שער בית השחי ובית הערוה.14 ובשער של כל הגוף נחלקו הפוסקים אי מותר להעביר בתער, עיין יו"ד הנ"ל.15 ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזכרים.