הזהיר הקב"ה שלא לגלח שערות ראשו ולהשוות לאחורי אזניו ופדחתו, שנאמר (ויקרא י"ט כ"ז) לא תקיפו פאת ראשכם. משרשי המצוה להרחיק מע"ז ומשמשיה ועובדיה, וכל הנעשה בשבילה, ולא ללכת בחקותיהם, וזה מנהג הכומרים להקיף פאת ראשם. ובאה האזהרה מפורשת בדבר שיעשה לה בני אדם בגופותם מפני שהוא למזכרת עון תמיד אחר שהוא דבר קבוע בגוף, ומפני שזה מעיקרי טעם המצוה. ביארו ז"ל כי הקפת כל הראש גם כן בכלל הלאו, שלא תאמר שתכלית מה שנאסר הוא כדי שלא נדמה להם והם לא יגלחו כל הראש, למדינו שהמקיף כל הראש בכלל האיסור. ובגמ' מחלוקת אי הקפת כל הראש שמה הקפה, וקיי"ל שמה הקפה.

נזיר נ"ו קדושין ל"ה מכות כ', ר"מ פי"ב מע"ז, סה"מ ל"ת מ"ב מ"ג, סמ"ג לאוין נ"ז נ"ח, יו"ד קפ"א, סמ"ק סי' ע' ע"א, יראים צ"ג צ"ד.

רנא) {גדרי החיוב}המגלח ראשו, או משני צדעיו אילך ואילך לאחורי אזנו ופדחתו, חייב שתים, אחת מכאן ואחת מכאן. ואחד המגלח, ואחד המתגלח, חייב מלקות, והוא כשמסייע להמגלח. ואם לא סייעו עובר ואינו לוקה, משום דאין בו מעשה.1 ועיין נזיר (סי' י"ג). {קטן ואשה}המקיף את הקטן חייב.2 ואשה שהקיפה פטורה,3 ונחלקו הפוסקים אי פטורה ומותר, או אסור מדרבנן עיין מש"כ נזיר סי' ט"ז. ודעת רבינו בה"ג, והרמב"ם,4 ועוד פוסקים, דדוקא בתער חייב, והרא"ש ועוד ראשונים ס"ל דאפילו במספרים כעין תער אסור, ועיין יו"ד5 שהביא ב' הדעות, ובדאורייתא אזלינן לחומרא. ועיין ספרי הנ"ל (סי' יו"ד). אשה לעצמה אינה בבל תקיף.6 {השיעור}ולא נתנו חכמים שיעור לפאה, והרמב"ם7 כתב שאין מניחין פחות ממ' שערות, ויש בדבריו חלופי גירסאות,8 ועיין ש"ע כל רוחב מכנגד שיער פדחת עד למטה מאוזן.9 עבדים נכללו בכלל הלאו.10 {שאר פרטים}טומטום ואנדרוגינוס אסורים מספק.11 ואין לתלוש שערות מפאות,12 ולשרוק במסרק אם אין כוונתו לתלוש השערות מותר, ועיין גליון הש"ס שבועות דף ב' ע"ב בתוס' שם, ובשו"ת ח"ס יו"ד סי' קל"ט, וסי' ק"מ,13 ומהר"ם שי"ק יו"ד קע"ב. אבל בהלק"ט ח"ב סי' רנ"ח נראה לאסור ע"ש. ועיין נזיר דף מ"ב ע"א במשנה כל הסורק להסיר נימין מדולדלות מתכוין, וצ"ע. הרופאים שאמרו לגלח בתער אם אין סכנה אסור לגלח, ואם יש סכנת אבר אחד עיין יו"ד סי' קנ"ה ובפת"ש ס"ק ז'. ואסור לחנוני ישראל למכור תערי גלוח לקונים ישראלים שחשודים להשחית פאת ראשם וזקנם. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ולא בנקבות.