הזהיר הקב"ה שלא לעונן (פי' לקבוע עתים ולומר שעה פלוני טובה לעשות בה פעולה פלונית וכיוצא בה), שנאמר (ויקרא י"ט כ"ו) לא תעוננו. משרשי המצוה מה שמבואר בלאו דמנחש. ועוד יש בזה כי מסיר בטחונו מיוצר כל ברוך הוא, ואומר זה המסתכל בעוננים, ועושה אחיזת עינים שיעשה מעשיו בשעות ובזמנים ידועים. וזה הכל בכלל לא תעוננו, כי יש ברצון יוצר יתברך להטיב או להרע לפי פעליו, והוא המפעיל כפי רצונו, ולא בחיוב השעות והזמנים, וכמו שכתוב בידך עתותי. עוד הפסד גדול נמצא במעונן שישיבו אצל ההמון והנשים והקטנים דברים הנמנעים ובלתי אפשרים על פי הטבע, יחזרו להיותם נמצאים ואפשרים, ועל ידי זה יצאו ח"ו לכפור בעיקר, והבן זה.

סנהדרין ס"ה, ר"מ פי"א מע"ז, סה"מ ל"ת ל"ב, סמ"ג לאוין נ"ג, סמ"ק סי' קל"ו, יו"ד סי' קע"ט, יראים פ"ט.

רנ) {גדרי האיסור}איזהו מעונן, האומר שעה פלונית יפה לצאת, ושעה פלונית רעה לצאת,1 שואלין ממנו פרעון חוב, אומר שחרית הוא, מוצ"ש הוא, ראש חודש הוא, ומישמתחיל בזמן הזה כך יהיה כל השבוע, או כל החודש.2 {דברים המותרים}ובס' מילי דחסידותא מלמד זכות על האומרים במוצש"ק שאין רוצין להקיף. ומה שנהגו להתחיל המסכתות ברש חודש זהו כדי להמתין על הבחורים הבאים מחוץ לעיר, וגם לסימן טוב3 (סמ"ק). {אחיזת עינים}ובכלל הלאו הזה האוחז העינים, ואסור לשאול לגוי העונן והמנחש, (ועיין בפ"ת ס"ק ב' שמביא בשם משכנ"י שזה תלוי במחלוקת תנאים אי ב"נ מצווה על הכישוף), והאוחז עינים הוא המראה לבני אדם שעשה מעשה, והוא לא עשה, כגון מראה אש גדולה והוא לא היה, וכיוצא בזה באחיזת עינים, העושה שום מעשה לאחיזת עינים לוקה.4 ואחיזת עינים שאינו על ידי כישוף אלא ע"י תחבולות וקלות התנועה ביד, גם כן אסור,5 ומזה נראה דאסור לעשות (היפנאטיזירען בלעז) מה שעושין הרופאים הנקראים פסיכיאטארן. ועיין סוף ראשית חכמה שער ד' שחשב הרבה דברים אסורים משום דרכי אמורי. {שאר דברים המותרים}עיירות שאין קונין בהן מטאטאות שמכבדין בהן הבית כל חדש ניסן, מפני שניסן רומז לגאולה ולטובה, והמכבדות להיפוך ח"ו, וכן שאין קונים אליה לר"ה מפני שהוא זנב מותר, ועל דרך שאוכלין דברים מתוקין שהוא רק לסימנא טבא. ונהגו שאין מתחילין דברים בב"ד ודוקא לדבר הרשות, אבל לקדושה אדרבה ב"ד קודש ילבש, ואין נושאין נשים אלא כמלוי הלבנה.6 ונוהג בכל מקום, ובכל זמן, בזכרים ונקבות, והעובר עליו בעדים ובהתראה לוקה, ויש עוד משום ובחוקותיהם לא תלכו, ועשה דתמים תהיה.