צוה ית"ש לידע ולהאמין שיש לעולם אלו-ה אחד שהמציא כל הנמצאים ומכחו וחפצו נתהווה כל מה שהיה הוה ויהיה לעדי עד, וכי הוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה, שנאמר (כ' ב') אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ונאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, אפילו באויר (פסיקתא ואתחנן), ושנו בנביאים כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, ומשולש בכתובים ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו.

שורש מצוה זו אין צריך ביאור, כי ידוע הדבר ונגלה לכל כי האמונה הזאת יסוד הדת, ואשר לא יאמין בזה כופר בעיקר ואין לו חלק וזכות עם ישראל. ולא כפילוסופים שאמרו שהעולם נוהג מאליו במזלות ואין לו מנהיג ולא דבר, ואפילו קריעת ים סוף ויציאת מצרים וכל הנפלאות שנעשו במזל היו, ויש לנו להאמין כי שקר הם דוברים, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו )תהלים ל"ז(, ובזה תלוי מה שאמרו ז"ל )שבת ל"א( ששואלין לאדם לאחר מיתה צפית לישועה, והכי קאמר כשם שאני רוצה שתאמינו בי אשר הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם כדכתיב ושב וקבצך מכל העמים )סמ"ק(.

ואמונה הוא שיאמין ויקבע בנפשו שהאמת כן ושאי אפשר בחילוף זה בשום פנים, ואם ישאל אדם עליו ישוב לכל שואל שזה יאמין לבו ולא ידע בחילוף זה, ואפילו יאמרו להרגו, שכ"ז מחזיק וקובע האמנת הלב כשמוציא הדבור מן הכח אל הפועל, ר"ל כשמקיים בדברו בפיו מה שלבו גומר, ואם יזכה לעלות במעלות החכמה ולבבו יבין ועיניו יראו במופת חותך שהאמונה הזאת שיאמין אמת וברור, א"א להיות דבר בלתי זאת, אז מקיים מ"ע זו מצוה מן המובחר.

והרמב"ם בהיסה"ת כתב יסוד היסודות ועיקר החכמה לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו, (ב) ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות, (ג) ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי, ולא יבטל הוא לביטולם. שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם. (ו) וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלקיך. וכן צריך לידע ולהאמין שהתורה מן השמים, ואפילו יקיים כל המצות אלא שלא יאמין באמונה שלמה שכך כתוב בתורה ושנתנה לנו מהקב"ה הרי זה כופר, דמה לי ולאמנותו ומנא ליה הא. ואמרו חז"ל משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזירות, אמר להם כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות, שאם מלכותי אינכם מקבלין גזירותי האיך אתם מקיימין. ואמרו רז"ל בפ' חלק כי דבר ה' בזה האומר אין תורה מן השמים וכו', האומר כל התורה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא נאמר מפי הגבורה אלא שמשה עצמו אמרה זה הוא דבר ה' בזה, לפי שהמצות הם טהרה וקדושהוהעוסק בהם מתטהר ומתקדש.

מנין אותיות של עשרת הדברות הם שש מאות ושלש עשרה כנגד תרי"ג מצות )מדרש לקח טוב(, ועיין רמב"ן בפי' לשה"ש, ותרי"ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות. ועיין ספר הקנה דף ע"ד ע"ב עד ע"ז.

מכות כ"ד, ר"מ פ"א מיסה"ת, סה"מ מ"ע א', סמ"ג עשין א', סמ"ק סי' א', או"ח סי' ס"א.

כה (שויתי ה' לנגדי תמיד זו היא קיום המצוה, כלומר מצוה זו אין לה זמן, וזמנה בכל עת ובכל שעה ורגע כל ימי חיי האדם חייב להיות ולחשוב במחשבה זו.1 ומן הידוע לידע שאין בנו כח לידעו ושכל להשיג גדלו וטובו, שהוא אינו גוף ולא ישיגיהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל, והוא שלם בתכלית השלימות ואין לו שום חסרון ממיני החסרונות, ושהוא הבורא ואינו נברא וחי וקיים לעולם ולא נפסד ככל הנבראים, ומחוייבים למסור נפשינו גופינו ומאדינו על קדושת שמו הגדול.2 והוא אחד מששת מצות עשה שכתב החינוך שלא יפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד בכל ימיו ועיין חרדים מצות התלויות בלב מ"א. כה כו