הזהיר הקב"ה שלא להרביע שום בהמה חיה ועוף מין בשאינו מינו, שנאמר (ויקרא י"ט י"ט) בהמתך לא תרביע כלאים. משרשי המצוה כי השם ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות ובצמחים ובבעלי התנועה, ונתן בהם כח התולדות שיתקיימו המינים בהם לעד, ויפרו וירבו כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וצוה שיוציאו פירות למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם. והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם ולהוסיף בו ברואים מה שלא ברא הקב"ה. וידוע דעל פי רוב לא יולידו מין משאינו מינו, ואפילו הקרובים בטבע שיולידו, לא יצליחו ויכרת זרעם, כהפרדות וכיוצא בהם כי הם לא יולידו. גם הנסיון לחכמי הטבע הוברר שכל המרכיב שני מיני זרעים, ואפילו דומים בטבעם, ברבות ההזרעה יתפרדו, וכל המין חוזר לקדמותו, וזה בדוק ומנוסה. וכגון המרכיב שני מיני קטניות גדולים וקטנים יתפרדו הקטנים מן הגדולים ויצמחו הללו לעצמן והללו לעצמן וכיוצא בזה, והוא מנפלאות הבורא, בינה זאת.

כלאים פ"ח ב"ק נ"ה ב"מ צ"א, ר"מ פ"ט מכלאים, סה"מ ל"ת ר"ח, סמ"ג לאוין רפ"א, יראים מצוה ס', יו"ד סי' רצ"ז.

רמד) {גדרי החיוב}המרביע שני מיני בהמות חיות או עופות בעדים ובהתראה חייב מלקות, ואינו חייב עד שיכניס כמכחול בשפופרת, העלה זה על זה בלבד, או שעוררם בקול, אינו לוקה אלא מכות מרדות.1 ומותר להכניס ב' מיני בהמות לסהר אחד, ואם נזדקקו זה לזה אין זקוק להפרישם.2 ואין חילוק בין טמאה לטהורה.3 ובת"כ4 אין לי אלא בהמתך על בהמתך, בהמתך על בהמת אחרים, בהמת אחרים על בהמתך, בהמת אחרים על בהמת אחרים מניין, ת"ל את חקותי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים. {באיזה מינים נוהג}כל מיני בהמה או חיה, אף על פי שדומין זה לזה וגדלים זה עם זה ומתעברין זה מזה, הואיל והם ב' מינים אסורים משום כלאים, כיצד הזאב עם הכלב, וכלב כופרי (כלב קטן דומה לשועל) עם השועל, הצבאים עם העזים, הסוס עם הפרד, הפרד עם החמור, החמור עם הערוד, היעלים עם הרחלים, וכיוצא בהם.5 הרביע ב' מיני חיות שבים חייב.6 דגים א"א להרביע, ועיין ירושלמי כלאים פ"א, וב"ר פ"ז, ותוס' ב"ק נ"ה ע"א ד"ה המרביע.7 הנולדים מן הכלאים לענין הרכבה תלוי בפלוגתא אי חוששין לזרע האב עיין יו"ד רצ"ז8 פרטי דינים. ומותר להושיב עוף טהור על ביצי עוף אחר.9 ועיין תוס' מכות10 שאם הרביע שור של הקדש עם בהמה של חולין עובר משום כלאים, ועיין מנ"ח. כוי כלאים עם בהמה ועם חיה מפני שהוא ספק.11 {פרטי דינים}עבר והרכיב הנולדים מותרין לגדל ולקיים ומותרין באכילה ובהנאה כל זמן שהרכיב מטהורות, ואינם אסורים אלא מלהרביע.12 ובאמת למ"ד אין חוששין לזרע האב אפילו הרכיב עם אב טמא למה יהא אסור, ואין לי כעת פנאי להאריך בזה. ואסור לישראל לומר לעכו"ם להרביע בהמתו.13 ונוהג לאו זה בין בארץ ובין בחו"ל בזכרים ונקבות. רמד