צוה הקב"ה להוכיח למי שאינו מתנהג על פי התורה, בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום, שנאמר (ויקרא י"ט י"ז) הוכח תוכיך את עמיתך. משרשי המצוה כי ישראל ערבים זה לזה, ואיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף (בניחותא), ולכן צריך להוכיחו ולהגיד לו פשעו, ואפילו מאה פעמים. וכמשל במדרש ששטו בספינה בלב ים ואחד מבני הספינה נטל יתד והתחיל לנקוב הספינה ובאו האחרים וצעקו עליו הרי כולנו בסכנה, והוא משיב אני עושה בשלי ומה לכם אם אני רצוה לשטף בים. אבל האמת שהוא יזיק לכלל, שהספינה תתמלא במים וכולם בסכנה, מוכרחים להוכיחו ולא להניחו בכל אופן שהוא שלא יחרב הספינה. והכ"נ כן כיון שישראל ערבים, ואם לא יחזור בו אז לא יתחייב על חטאיו מכח ערבותו שהרי התרה בו, ומה היה לו לעשות. גם מצד אהבה לחבירו ראוי להוכיחו שלא יפול בשחת הגיהנם. ומטעם זה צריך להוכיח בשפה ובלשון רכה ודברי נחת שלא יתבייש, ואם נתברר לו שלא יקבל תוכחה לא יוכיח עוד, ולא תשא עליו חטא.

ברכות ל"א שבת נ"ו ערכין ט"ז בב"מ ל"א, ר"מ פ"ו מדעות, סה"מ מ"ע ר"ה, סמ"ג עשין י"א, יראים ל"ז, סמ"ק קי"ב, יו"ד סי' של"ד.

רלט) {גדר המצוה}הרואה את חבירו עובר על דברי תורה דאורייתא, או דרבנן, שוגג, או במזיד, ספק אם מקבל ספק לא יקבל תוכחתו אפילו הכי חייב להוכיחו ואם לא הוכיחו נענש על חטאו. ואם ברור לו שלא יקבל תוכחתו, והחוטא שוגג, ע"ז אמרו חכמים מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.1 וי"א דוקא באיסור דרבנן, אבל באיסור דאורייתא על כל פנים צריך לומר, ועיין ברמ"א או"ח סי' תר"ח ס"ב שמחלק בין מפורש בתורה או לאו. ואם החוטא מזיד וברור לו שלא יקבל אינו נענש כמותו, אבל עובר על מצות הוכח תוכיח (סמ"ק). והסמ"ג כתב דאפילו במזיד צריך לשתוק משום ואל תוכח לץ פן ישנאך. {פרטי דינים}ומצות תוכחה אפילו מאה פעמים, כל זמן שישמע לו, או עד שינזוף בו, ואם נזף בו אסור להוכיחו מכאן ואילך (סמ"ק). תלמיד לרב צריך להוכיח,2 ודוקא אם מקבלו (הר"א ממי"ץ). ובעבירות שבסתר צריך להוכיח בסתר ובנחת שיקבל ממנו, ובעבירה בגלוי צריך להוכיח מיד שלא יתחלל שם שמים.3 ועיין טוש"ע או"ח סי' תר"ח, וברמ"א יו"ד ססי' של"ד. {דרך תוכחה}ועל המוכיח להוכיח בנחת, ובלשון רכה, ויודיעו שאין אומר לו אלא לטובתו, ולהביאו לחיי עולם הבא, שבזה יתקבלו דבריו יותר, כדאמרו רבותינו ז"ל (שבת ל"ד ע"א) על שלשה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה, עישרתם עירבתם, הדליקו את הנר, ואמר רבב"ח וצריך למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה. וצריך השגחה גדולה בזה והבנה יתירה, ועיקר כוונה לשם שמים בכל הענינים, וכבר אמרו ז"ל4 תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח, וכ"ש אנן יתמי דיתמי וכל ערום יעשה בדעת לקיים המצוה בשלמות. ומצוה לקבל תוכחה ולאהוב המוכיח, שנאמר5 הוכח לחכם ויאהבך.ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.