צוה הקב"ה לשפוט בצדק להשוות בעלי הדינין ולעשות פשרה ביניהם אם אפשר, שנאמר (ויקרא י"ט ט"ו) בצדק תשפוט עמיתך. משרשי המצוה מה שנתבאר לעיל, ולפי שמאד צריך להזהר ולהיות חכם גדול וישוב הדעת הרבה שלא יטעה בדין. כי הרבה דרכים יש לדיינים, ולפעמים על פי דיבור קל יוציא מעות שלא כדין ויתחייב בנפשו, וכמאמר החכם (יומא פ"ו ע"ב) רבא כי הוה נפק לדינא אמר הכי בצבי נפשא לקטלא נפיק וכו' ולואי שתהא ביאה כיציאה (פי' מתקונן רבא שברצון עצמו היה הולך לישא עונש חטא שמא ישגה בדין, על עצמו היה אומר כן). ומפני חומר הדין אמרו מי כהחכם יודע פשר, ואם מטיל פשרה בין בעלי הריב זה הוא משפט וצדקה, כי אם זה נותן משלו לשני על ידי הפשר הרי עשה צדקה, וז"ש ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.

שבועות דף ל', ר"מ פכ"א מסנהדרין, סה"מ מ"ע קע"ז, סמ"ג עשין ק"ו, סמ"ק רכ"ה.

רלה) {גדר המצוה}קיום המצוה, מצוה להשוות בעלי דינין, שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, אחד מדבר כל צרכו ולאחד אומר קצר דבריך.1 היה אחד לבוש בגדים יקרים והשני בגדים בזויים אומרים למכובד או הלבשהו כמותך או לבוש כמוהו,2 ואם אינן מקפידין לית לן בה. ובכלל המצוה לדון את חבירו לכף זכות.3 {פרשה}ומצוה לחזור אחר הפשרה בין בעלי דינים, וצריכין קנין לפשרה.4 שני תלמידי חכמים ששונאין זה את זה אין יושבין בדין אחד.5 {נזקקין לתובע תחלה}ונזקקין לתובע תחילה, ופעמים נזקקין לנתבע תחילה והיכי דמי כגון דקא זילי נכסי כלומר שיש כאן סוחרים היום ולמחר ילכו להם.6 והתובע הולך אחר הנתבע, ואם הנתבע בא ממילא לעיר התובע דן עמו בעירו בע"כ, וכן בן העיר תובע לאכסנאי בכ"מ שימצאנו, ואם היו שני בעלי דינים בעיר אחרת ותרווייהו מעיר אחת יכול לומר לו נלך לפני ב"ד שבעירנו.7 {שאר פרטים}דיין שדן הדין ולבו נקפו לומר שהוא טעה, לא יבוש אלא יחזור עוד הפעם על כל הצדדים להוציא הדין לאמתו.8 דין יתום ואלמנה מצוה להקדים, דין אשה קודם לאיש, דין ת"ח קודם לעם הארץ.9 {י' מ"ע וי' לאוין בדינין}ואמרו רז"ל10 עשרה מ"ע ועשרה ל"ת נאמרו בדינין כנגד עשרת הדברות ואלו הן, אלה המשפטים, בצדק תשפוט עמיתך, שופטים ושוטרים, ושפטו את העם בכל עת, ושפטתם צדק, ונגשו אל המשפט ושפטום, והפילו השופט, שום, תשים עליך מלך, אשר יבחר ה' אלקיך בו, וי' לאוין, לא תכירו פנים, לא תגירו, לא תעשו עול, לא תשא פני דל, לא תהדר פני גדול, לא תטה משפט אביונך, לא תטה משפט גר, לא תטה משפט, לא תכיר פנים, לא תקח שוחד. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים הראוים לדון ונקבות לענין הוי דן את חבירו לכף זכות.