הזהיר הקב"ה שלא לאחר מלשלם שכר השכיר עד אחר זמן המוגבל בתורה, שנאמר (ויקרא י"ט י"ג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. משרשי המצוה מה שמפורש בכתוב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו. והוא דבר מושכל לכל שלא יכנס עני זה לביתו ריקם, ועיני ילדיו ואנשי ביתו תלויות לו מנגד, להביא טרף לביתו. בנפשו יביא לחמו ולהחיות רוח שפלים, וכיון שהולך אצלם בידים ריקניות, ועוללים שואלים לחם, ואין לאל ידו ליתן להם, ויתן את קולו בבכי ושערי דמעות לא ננעלו, וה' ברחמיו שמוע ישמע אליו, כי שומע אל אביונים ה'. ועל ידי זה והיה בך חטא. גם לשון חטא פירושו חסרון, שיחסרו נכסיו ויענש על ידו. ואפילו ימצא פועל שאינו צריך השכירות ביומו, כגון שהוא עשיר, לא חלקה התורה בזה.

ב"מ ק"י קי"א, ר"מ פי"א משכירות, סה"מ ל"ת רל"ח, סמ"ג לאוין קפ"א, סמ"ק רנ"ג, יראים רס"ג, חו"מ סי' פ"ט של"ט.

רל) {גדר המצוה וזמן החיוב}קיום המצוה, שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל היום, יצא בלילה גובה כל הלילה.1 נתן לאומן טלית בקבלנות, כל זמן שהכלי ביד האומן אפילו הודיעו שגמרה אינו עובר, נתנה לו, והיתה ביום עובר עם שקיעת החמה, בלילה עובר בעמוד השחר.2 ולעולם אינו עובר עד שתבעו, תבעו ולא היה לו מה ליתן לא כסף, ולא שוה כסף, או שהמחהו (פי' מסרו לאחר שישלם לו) וקבל עליו הרי זה פטור.3 {שכרו ע"י שליח}האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר, ואם לא אמר שכרכם על הבעל הבית השליח עובר.4 ואם הפועלים יודעים שאין המלאכה שלו בשעת השכירות אינו עובר אפילו בסתם.5 ועיין שו"ת (ח"ג סי' קע"א). {פטורים}עבר זמנו ולא תבעו אין עובר עוד, ומכל מקום חייב ליתן לו מיד, ואם אינו נותן עובר בלאו דדבריהם, משום אל תאמר לרעך לך וגו'.6 שכיר שמכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק אינו עובר עד יום השוק אפילו יש לו מעות.7 ולפי זה בבתי חרושת שדרכם לשלם סוף שבוע לעולם, והשכיר יודע מזה סתמא על דעת זה השכיר עצמו ואינו עובר עד זמן הפרעון. {שכירות קרקע}שכר קרקע נחלקו הראשונים אי עובר.8 בית שהיה תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש לענין זה (עקצה"ח9). ונוהג בכל מקום ובכל זמן, והעובר בטל עשה, ועובר על לאו אבל אין לוקין עליו. ובדרך אזהרה אמרו שעובר בה' שמות משום לא תעשוק, ומשום לא תגזול, ומשום לא תלין, וביומו תתן שכרו, ולא תבא עליו השמש. ונוהג בכל מקום ובכל זמן. רל) לא תלין שכר שכיר (ל"ת קל"ד) הזהיר הקב"ה שלא לאחר מלשלם שכר השכיר עד אחר זמן המוגבל בתורה, שנאמר (ויקרא י"ט י"ג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. משרשי המצוה מה שמפורש בכתוב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו. והוא דבר מושכל לכל שלא יכנס עני זה לביתו ריקם, ועיני ילדיו ואנשי ביתו תלויות לו מנגד, להביא טרף לביתו. בנפשו יביא לחמו ולהחיות רוח שפלים, וכיון שהולך אצלם בידים ריקניות, ועוללים שואלים לחם, ואין לאל ידו ליתן להם, ויתן את קולו בבכי ושערי דמעות לא ננעלו, וה' ברחמיו שמוע ישמע אליו, כי שומע אל אביונים ה'. ועל ידי זה והיה בך חטא. גם לשון חטא פירושו חסרון, שיחסרו נכסיו ויענש על ידו. ואפילו ימצא פועל שאינו צריך השכירות ביומו, כגון שהוא עשיר, לא חלקה התורה בזה. ב"מ ק"י קי"א, ר"מ פי"א משכירות, סה"מ ל"ת רל"ח, סמ"ג לאוין קפ"א, סמ"ק רנ"ג, יראים רס"ג, חו"מ סי' פ"ט של"ט. רל) {גדר המצוה וזמן החיוב}קיום המצוה, שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל היום, יצא בלילה גובה כל הלילה.10 נתן לאומן טלית בקבלנות, כל זמן שהכלי ביד האומן אפילו הודיעו שגמרה אינו עובר, נתנה לו, והיתה ביום עובר עם שקיעת החמה, בלילה עובר בעמוד השחר.11 ולעולם אינו עובר עד שתבעו, תבעו ולא היה לו מה ליתן לא כסף, ולא שוה כסף, או שהמחהו (פי' מסרו לאחר שישלם לו) וקבל עליו הרי זה פטור.12 {שכרו ע"י שליח}האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר, ואם לא אמר שכרכם על הבעל הבית השליח עובר.13 ואם הפועלים יודעים שאין המלאכה שלו בשעת השכירות אינו עובר אפילו בסתם.14 ועיין שו"ת (ח"ג סי' קע"א). {פטורים}עבר זמנו ולא תבעו אין עובר עוד, ומכל מקום חייב ליתן לו מיד, ואם אינו נותן עובר בלאו דדבריהם, משום אל תאמר לרעך לך וגו'.15 שכיר שמכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק אינו עובר עד יום השוק אפילו יש לו מעות.16 ולפי זה בבתי חרושת שדרכם לשלם סוף שבוע לעולם, והשכיר יודע מזה סתמא על דעת זה השכיר עצמו ואינו עובר עד זמן הפרעון. {שכירות קרקע}שכר קרקע נחלקו הראשונים אי עובר.17 בית שהיה תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש לענין זה (עקצה"ח18). ונוהג בכל מקום ובכל זמן, והעובר בטל עשה, ועובר על לאו אבל אין לוקין עליו. ובדרך אזהרה אמרו שעובר בה' שמות משום לא תעשוק, ומשום לא תגזול, ומשום לא תלין, וביומו תתן שכרו, ולא תבא עליו השמש. ונוהג בכל מקום ובכל זמן.